The Bad Eye

אני נתקל ביותר ויותר דוגמאות למשפט "כל האמצעים כשרים" שאני חושד שהם לא באמת כשרים.

ממתי לשכב עם מפיק זה אמצעי כשר להשגת תפקיד?

איך הגענו למצב שהכל כשר בהומור כיום? גם דברים שלא צוחקים עליהם?

קוממה אותי במיוחד סדרה אחת ספציפית.

למי שלא מכיר את הסדרה קאמבק, היא משודרת בהוט קומדי סנטרל כל יום.

בסדרה הרצל מציג כל מיני דמויות מוכרות או פחות מוכרות, מעין סאטירה

ובתכנית הוא מעלה 3 אנשים שמשחקים את שגריר פרו בישראל ו2 עוזריו.

אני חושב שהם צריכים להתבייש בעצמם.

יהודים ששרים, למען הבידור, שירים נגד יהודים ושרים שלא הייתה שואה.

אני תוהה אם זה צורב להם בלב לעשות זאת, או שכל האמצעים כשרים למען המטרה גם במקרה הזה.

כרגע אני לא אמשיך את הפוסט הזה, רב הכעס שלי נבע מקאמבק ורציתי להוציא את זה לאור.

עד כאן

JONNY CROW