לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה


כי עם מזל כמו שלי, מי בכלל צריך שכל?!


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    יולי 2014    >>
אבגדהוש
  12345
6789101112
13141516171819
20212223242526
2728293031  




הוסף מסר

7/2014

הפעם הראשונה שלי


 

אפעם לא תיארתי שהפעם הראושנה שלי תהיה ככה. אני לא חושבת שמישהו מתאר לעצמו ככה את הפעם הראשונה. אבל זה היה ככ כיף. מביך אבל כיף.

כשהפעם הראשונה שלך היא עם גבר שגדול ממך ב12 שנים זה מעט שונה מפעם ראשונה עם מישהו בגילך, ככה לפחות אני חושבת. באיזשהו מקום זה ממש נחמד לעשות את זה עם מישהו מנוסה שלא מתרגש מהחוסר נסיון שלי ויודע מה לעשות ואיך לגרום לי להרגיש טוב (גם הנראה פיזית וגם להרגיש בטוחה בזרועותיו).

אתמול הוא אמר לי שלרוב הבחורות נוח יותר מבחינת נפשית בדוגי ולא כשהן שוכבות על הבטן ובן הזוג מעליהן, לי ההפך, אני אוהבת להרגיש אותו, לדעת שהוא שם, מגונן עליי. זה הכי לא נתפס בעיניי כאקט של שליטה או כוחניות, להיפך.

אני חושבת שבעקבות הכל אני משתנה, מתבגרת. זה מפחיד מצד אחד אבל מצד שני לא. אני לא יודעת מה להרגיש עם זה. אני פשוט מרגישה שבזמן האחרון אני יותר מידי משתנה בגלל דברים שתלויים בי וגם בגלל כאלה שלא. זה לאו דווקא רע להשתנות, אבל זה כן מעט מפחיד. מעניין אם רק אני מרגישה את השינוי הזה או שגם אנשים מבחוץ יבחינו בו... אני לא יודעת אם אני רוצה שיבחינו בו כי זה יתן את האישור הסופי שהשתניתי, אפילו במעט.

אני לא מדברת עם אבא שלי, אין לי סבלנות הרבה פעמים לאמא שלי, אני עובדת, אני שוכבת עם מישהו שגדול ממני ב12 שנים ומתנסה מבחינה מינית איתו. הכל ככ פתאומי וככ מהיר שאני לא עוקבת אחרי כל השינויים. אני עושה דברים שמעולם לא חשבתי שאעשה ואני מרגישה דברים שלא חשבתי שארגיש, זה מפחיד. וזה לא שרע לי, בכלל לא. פשוט טיפה מפחיד לי בגלל הכל. 

 

נכתב על ידי , 22/7/2014 22:18  
3 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



הרבה חוויות ראשונות בפעם אחת


אז בתחילת השבוע (בלילה שבין שבת לראשון) הכרתי מישהו ממש חמוד בוואלה צ'אט (כן, כן, אני יודעת... וואלה צ'אט) ודיברנו גם בסקייפ במצלמה עד 6 בבוקר, ככה שיצא שהלכתי לעבודה בלי שנת לילה בכלל. השיחה ממש זרמה והוא היה ככ חמוד והיה שם פשוט קליק מיידי בינינו. אני מרגישה איתו הכי בנוח והכי פתוחה בעולם. אפילו כשדיברנו בסקייפ אז עשיתי לו סיבוב (לבשתי מכנסוני דפוק-אותי) והרגשתי איתו פשוט טוב. הוא לא הפסיק להחמיא לי ובאמת היה נשמה. הקאצ'? הוא בן 29 (אני 17). כן.... 

ביום ראשון נפגשנו בתחנה המרכזית בת"א והלכנו אליו הבייתה (אני לא מבינה איך הסכמתי לזה ואיך זה קרה!) והוא המשיך להיות ממש חמוד ומתוק ובבית אצלו התנשקנו והוא התחיל ללטף אותי והשכיב אותי על הגב והכל וזה היה ממש חמוד חוץ מהקטע שבאיזשהו מקום זה ממש הלחיץ אותי והתחלתי לבכות. זאת הייתה הנשיקה הראשונה שלי! אני לא מנוסה בשום דבר בשיט! היה לי ממש כיף אבל באיזשהו מקום גם מלחיץ והוא הבין אותי ולקח את זה יותר לאט ופחות תשוקתי כי הוא הבין שאני טיפה מפחדת וקיצר? מ-מ-ש זרמתי איתו. בקטע של עשינו יבש כשהוא היה בבוקסר בלבד ואני לבושה לגמרי. זה היה ככ כיף. אחרי זה חזרתי הבייתה ב1 בלילה+. שוב לא היתה לי שינה טובה לפני העבודה. הייתי מתה! אבל זה היה שווה את זה X3.

מי שחושב שאני זונה ונותנת ומה לא, אז סורי, כי אני לא. איתו זה היה קטע מיוחד. מעולם לא הרגשתי למישהו מה שאני מרגישה כלפיו, מעולם לא הרגשתי ככ פתוחה עם מישהו. עובדה- עד גיל 17.5 לא התנשקתי אפעם! ואם רציתי להתנשק הייתי יכולה לזרום עם מישהו במועדון, אבל לא רציתי.

ביום רביעי באתי אליו וישנתי אצלו וממנו נסעתי ישר לעבודה (עבדתי בוקר ביון ראשון, שני, שלישי וחמישי). כל היום הסתובבתי מחוייכת וסמוקה אחרי שחזרתי ממנו.

מה שעשינו אצלו כשישנתי אצלו? ......... היה כיף XD. עשינו יבש, התמזמזנו, התנשקנו, ובסופו של דבר מצאתי את עצמי רק בתחתוני וככה ישנו. עשיתי לו ביד, הוא עשה לי. (אני מסמיקה רק מלהיזכר בזה!)

שום דבר שעשינו לא היה בכוח או כי הוא לחץ עליי. הייתה לי את האופציה לסרב, והרבה פעמים סירבתי בתקיפות והוא הבין ש"לא" זה "לא" ועזב את זה. הכל נעשה מרצון שלי ומזה שהייתי מוכנה לזה. בשום שלב, גם כשחזרתי הבייתה, לא תפסתי את הראש שלי ורציתי להפגיש אותו עם הקיר בתחושה של "מה לעזאזל עשיתי?!". זה ככ שונה ממי שחשבתי שאני, לא חשבתי שאני אעשה את זה עם מישהו ככ מבוגר וככ מהר, אבל זה קרה. והיה לי כיף כשזה קרה.

מהרגעים האלה שאני ממש שמחה שהבלוג שלי זה בלוג אישי ואפחד שאני מכירה לא יודע עליו D:

התגובות של האנשים שסיפרתי להם? משתנות.

שירי חטפה עליי את העצבים של החיים ולא הבינה מה לעזאזל אני עושה, כי זה נראה ככ רחוק ממני שנות אור. היא מ-מ-ש לקחה את זה קשה, בקטע שפחדתי שאולי זה יהרוס את הקשר בין שתינו. אבל אתמול כשדיברנו והייתי מעט שיכורה (הייתי בבית עם ההורים!) הצלחתי להצחיק אותה והיא יותר זרמה עם הרעיון ולא הייתה כ-ל השיחה רצינית ועצבנית עליי. היא עקצה אותי, אותו ואת כל המצב הזה וואלה? אני שמחה שהיא עשתה את זה. כי זה רק מראה שהיא מתחילה לקבל את זה באיזשהו אופן. ולומר שאני לא מבינה אותה? אני מבינה אותה מצויין!זאת בדיוק הייתה התגובה שלי אם היינו מתחלפות בתפקידים, אפילו הייתה לי תגובה יותר גרועה ושמרנית ממנה. בגלל זה אני נותנת לה להיתבטא חופשי ולומר את הדעה שלה כי אני יודעת טוב מאוד מאיפה זה נובע, מ100% דאגה כלפי.

אמא שלי לקחה את זה בסבבה (כן, מאוווד מפתיע!) ולא הסתרתי ממנה פרטים. כאילו, לךא סיפרתי לה מה עשינו במיטה כי פאק, היא אמא שלי והכל, אבל כן סיפרתי לה עוד שניה וחצי אנחנו שוכבים, בן כמה הוא, שישנתי אצלו. היא גם ראתה תמונות שלו מהפייסבוק. היא יודעת שהוא גרוש *בלי* ילדים.

אבא שלי לקח את זה גם ממש סבבה (הוא לא הפך את השולחן אוכל כששמע את הגיל שלו O_O). לו לא סיפרתי פרטים חוץ מהשם, הגיל ומקום המגורים.

אליה לא ממש יודעת כלום כי פה ושם אני זורקת לה חלקי מידע אבל היא בתכלס לא יודעת כלום חוץ מהגיל ושישנתי אצלו. בנתיים היא סתם מוטרדת אש בגלל שאני זורקת לה חלקי מידע שלא אומרים כלום אבל מכניסים אותה למצד מאוווד מבלבל, זה מצחיק. היא גם לוקחת את זה סבבה יחסית כי גם כשהיא שמעה הן כמה הוא ושנפגשנו ושישנתי אצלו, היא לא ניסתה לרצוח אותי דרך המחשב (כי בחו"ל, זאת הסיבה שאני לא ממש יכולה לספר לה משהו, כי אני רוצה לעשות את זה פנים מול פנים)

 

בקיצור, המצב מאוד מוזר ובכלל לא מה שציפיתי אבל בכלל אל רע לי. טוב לי. ואני רק מקוה שאני לא אתחרט באיזשהו שלב/ הוא יתן לי סיבה להתחרט כי באמת שככה ממש טוב לי. ואם מישהו מעוניין לדעת, אנחנו מה שאפשר לקרוא לו יזיזים כי בתכלס? אני יודעת שאני אוהבת אותו, אלבל אני לא יודעת עדיין אם אני מאוהבת בו, וזה הבדל. ואני לא רוצה לצאת עם מישהו שאני לא בטוחה ברגשות שלי כלפיו. והוא בסדר עם זה, כי אמרתי לו. וואלה זה קשר פתוח, אבל בקשר היה יש יותר מסקס. הקשר הזה יכול להתקיים גם בלי סקס, וזה לא מובן מאליו.

נכתב על ידי , 12/7/2014 11:58  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




אני כבר לא יודעת מה לומר. אמא שלי נכנסה לי היום לחדר, הביאה לי 2 גופיות שקנתה ואמרה לי להפסיק עם הקטעים שאני עושה. "......". היא באה בקטע לוחמני של "אםשר לחשוב, אז אמא שלך השתכרה" משהו בסגנון. היא אמרה לי להפסיק להעציב אותה. ואותי מותר להעציב חופשי- חודשי?! מה הקטע?? להם מותר הכל ואותי בכלל לא צריך לשאול מה עובר עליי, ולהמ אני ככה. שיבושם לשניהם.

אבא שלי, בכלל התחיל איזה קטע היום- אתמול של לדבר איתי בשביל להעיר לי- לזוז לפה, לזוז לשם, לנקות אחרי "......". לאאאא אתה לא מדבר איתי, אבל מעיר לי- כל הכבוד. אבא למופת זה.

אחרי שהיא נכנסה לי לחדר רציתי לבכות, לא יודעת למה. אולי כן יודעת.. אני לא רגילה לקור הזה בין שתינו, לאטימות הזאת, לזרות. זה כואב לי! זה מאוד כואב לי! אבל אין מה לעשות, אני לא אתן שידרכו עליי ויזלזלו בי ויפגעו בי ויחשבו שזה סבבה ומותר.

בכיף הייתי לוקחת את עצמי ביום ראשון לים אבל יש מדוזות+ הגלים גבוהים. איזה כיף! NOT.

חדשות טובות- חזרו לי השיחות לנייד. הגיע הזמן! מה שאני תמיד אומרת- רק צעקות עובדות במשפחה הזאת. הייתי צריכה להביא את עצמי למצב שבו אני היסטרית כמו שבחיים לא הייתי בשביל שמשהו יזוז פה. ועל זה נאמר- מקסים.

נכתב על ידי , 4/7/2014 21:58  
14 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

Avatarכינוי: 

בת: 27




5,790
הבלוג משוייך לקטגוריות: חטיבה ותיכון , מגיל 14 עד 18 , המתמודדים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לMe and nothing more אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Me and nothing more ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)