לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה


כי עם מזל כמו שלי, מי בכלל צריך שכל?!


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    פברואר 2013    >>
אבגדהוש
     12
3456789
10111213141516
17181920212223
2425262728  




הוסף מסר

2/2013

חוסר ביטחון והרדיפה אחרי "לייקים"


 

יש לי חברה טובה שכמו כל נערה נורמאלית מבלה זמן לא מבוטל בפייסבוק. כמו כל נערה היא מעלה תמונות, מעט סטטוסים וכותבת בקיר של אחרים. אבל הבעיה אצלה, לדעתי, שהיא כל הזמן מחפשת אנשים שעישו לה לייק, שיאשרו לה את היותה יפה בתמונות, ואם לא עושים לה הרבה לייקים תוך כמה דקות התמונה נמחקת. היא לא מישהי מכוערת, היא יפה, "כוסית", יש לה הרבה חברים בפייסבוק וגם בחיים האמיתיים רק שהיא לא רואה את עצמה כמישהי סקסית ויפה (ואת זה אני יודעת בוודאות). היא רואה את עצמה כשמנה, לא יפה, שלא מגיע לה חבר ככ מושלם ויפה ומדהים כמו שיש לה.

ההערכה העצמית שלה לא משהו ואם לא מספיק היא מתמודדת עם אנורקסיה ככה שזה די מובן. אבל! לדעתי היא, בגלל ההערכה העצמית הנמוכה שלה מחפשת את החיזוקים האלה בפייסבוק. כל תמונה שהיא מעלה עוברת מיון קפדני (ואני לא צוחקת!!) ואלפי לבטים עוברים בראשה פני שהיא מפרסמת אותה. תמונות ישנות שלה עוברות לאלבומים שרק היא יכולה לראות, ואלבומים כאלה יש הרבה. ואם עושים לה לייקים והיא רוצה יותר אז היא מבקשת מחברות שלה שיעשו לייק.

ואני שואלת- למה?

והיא לא היחידה חלילה. היא לא היחידה שמשקיעה הרבה מחשבה מיותרת (לדעתי) בפייסבוק ובמיוחד בתמונות שמועלות. היא לא היחידה שצריכה להיראות הכי טוב שאפשר בתמונות פרופיל והיא ממש לא היחידה שמרגישה צורך להחליף תמונת פרופיל כל כמה זמן.

במיוחד במקרה שלה, אני חושבת שזה נובע מחוסר ביטחון ומחיפוש חיזוקים דרך ה"לייקים".

למה אנשים מתבאסים כשלא עושים להם לייקים ולא מגיבים להם? למה הם עושים הכל כדי לקבל עוד כמה לייקים? מה הערך של הלייקים האינטרנטיים האלה? יש להם בכלל ערך כלשהו?

אני מבינה שזה כיף כשעושים לך הרבה לייקים ומגיבים אבל זה גם בסדר אם לא. ולא! אני לא אחת עם בטחוןעצמי גבוה, וההערכה העצמית שלי קצת בתחת, והרבה פעמים אני לא אוהבת את עצמי (מוזמנים ללכת פוסט- שניים אחורה) אבל אני לא צריכה לייקים שיגידו לי שאני יפה. אם אני מרגישה יפה אני יפה, ואם אני מרגישה מכוערת אז שיחרב העולם ואני ארגיש מכוערת. אני לא מעלה תמונות שלי כמעט ובכלל וכמעט כל התמונות שלי שישהן תמונות שתוייגתי בהן ע"י חברות ואני לא מקבל הרבה לייקים בכלל, במיוחד לאבסולם המדידות של חברות שלי אבל לא אכפת לי.

ואני שואלת, שוב, למה הלייקים הפכו למרכז החיים של חברות מסויימות שלי? 

יש גם כלה ששמות פס- מספר חברות מצטלמות הרבה תמונות יחדיו ומעלות אותן, לא תמונה- שתיים אלא הרבה, והתמונות דומות זו לזו ברמת העיקרון והתמונות לא מקבלות הרבה לייקים בכלל אבל זה לא מפריע להן מלעלות אותן שוב ושוב. לדעתי הם משתמשות בפייסבוק ובאלבומי התמונות שלו כאלבומים ווירטואליים  והן לא נראות ככאלה שכל לייק (או חוסר קיומו) מזיזים להן. 

וחברה שלי אומרת "להעלות הרבה תמונות בצורה כזאת זה ככ כיתה ח'!". מה מפריע לך?! מה אכפת לך שהן מעלות עשרות תמונות דומות זו לזו אחת עם השניה?! למה זה מזיז לך בכלל?

ואני לא מבינה, ואני מתאפקת שלא לדפוק לה הרצאה בנוסח הפוסט הזה, ואני רק אומרת שאני לא מבינה את הראש שלה. וחבל לי, חבל לי שחברות שלי מקדישות לפייסבוק הרבה יותר מידי מחשבה ממש שצריך.

נכתב על ידי , 26/2/2013 11:51  
20 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



שמחה ועצב משתלבים יחדיו ועושים לי כאב ראש!


 

אתמול הלכתי לישון אצל חברה

אתמול אבא חטף בגלל זה קצת קריז כי גם היום אני לא יושנת בבית

היום בערב אני יוצאת למסיבה, יושנת אצל חברות ומחר בבוקר נוסעת לראשון לכנס

הרגע גיליתי שחברה שלי לקחת הפסקה עם חבר שלה, ביוזמתו והיא ממש הרוסה

אהה! ואמא שוב השתכרה- FUN

O_O WTF

למה זה ככה? למה פעם רע ופעם טוב במרווחים כאלה קצרים? למה אי אפשר פשוט שיהיה לי טוב ביומיים האלה של החופש? למה פתאום גם דברים מעציבים צריכים ליפול עליי? 

למה אבא שלי אידיוט דוקא עכשיו? למה חבר של חברה שלי זבל!? למה הוא היה ככ מגעיל אליה היום/ אתמול?!

פוסט קצר, בנקודות אבל עני עדיין בשוק מההפסקה שלהם.

 

עריכה:

החברה והחבר חזרו.

עוד יותר WTF

נכתב על ידי , 23/2/2013 17:20  
3 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



אני לא שונאת את פורים- אני שונאת את עצמי בפורים


 

אם לא מספיק שייללתי אתמול לחברה שלי אז היום בבוקר נשברתי טוטאלית. אני יודעת שזה ממש מטומטם אבל פשוט לא יכולתי לעצור את הדמעות שזרמו וזרמו.

בגלל שיש לי בעיה עם נעליים אז הייתי צריכה להיות אסקימוסית עם נעלי בובה וורודות (לא מתתי על הרעיון אבל זה מה שיש) אבל מה קרה?! לא מצאתי נעל אחת בבוקר לא משנה כמה חיפשתי! הייתי לבד בבית אז התחלתי להתעצבן ולבכות בגלל שהברירה היחידה שנותרה לי זה לבוא עם נעלי ספורט אפורות וורודות. התחלתי לבכות ולצעוק בבית (הייתי לבד, מותר לי) ואז התקשרתי לחברה שלי מהפוסט הקודם ושאלתי אותה מתי לבוא אליה בשביל שאני אאפר אותה, היא אמרה לי לבוא אליה באותו הרגע. כשדיבתי איתה בטלפון ניסתי לא להישמע בוכה אבל לא בקושי יכולתי לדבר, הרגשתי שפשוט אן לי כוח לפתוח את הפה שלי ולהפיק קול.

אחרי שדיברתי איתה בצורה ממש יבשה בכיתי עוד איזה כמה דקות ואז יצאתי אליה. התאפקתי לא לבכות בדרך אליה אבל כל פעם שראיתי את עצמי במראה המכניות או הבטתי למטה על הנעליים הדמעות הצטברו בעיניי. כשבאתי אליה אפילו לא יכולתי להעמיד פנים שאני בסדר, לא היה לי כוח להתאמץ. בקושי דיברתי, רק רציתי להישר בבית שלי ולא לבוא אבל ידעתי שזה לא יגמר טוב. היא שאלה אותי למה אני בדאון כזה ופשוט אמרתי לה, לא היה לי כוח להגיד, "זה כלום" או  "סתם משהו", "פשוט תתעלמי".

היא ישר חיבקה אותי ואמרה עד כה שזהטיפשי ושאף אחד אפילו לא יסתכל על הנעליים שלי אבל לא יכולתי לעצו את הדמעות. לא היה לי כוח לדבר וכשהיא הביטה עליי ובחנה אותי בשביל לומר לי שאני יפה וכשראיתי את עצמי במראה הרגתי אי נוחות ככ גדולה, ובושה.

בסוף זה עבר לי ובאתי לבצפר, וצחקתי ונהניתי אבל הבנתי משהו כשהלכתי לאותה חברה שלי- אני לא שונאת את חג הפורים, לא, אני אוהבת אותו. הוא כיפי ומשמח אל הבעיה היא שאני שונאת את עצמי. אני לא יכולה לקבל את עצמי ולאהוב את עצמי ב100%, במיוחד לא בפורים כשלכולם יש תחפושות יפות ומושקעות, או קצרצרות וזנותיות. אני לא רוצה ללבוש משהו זנותי, לא! אבל אני רוצה שתהיה לי את האפשרות הזאת! אני רוצה להיות בעמדה שאני יכולה להחליט איזה תחפושת אני רוצה בלי בעיות- כי התחפושות יעלו עליי ויחמיאו לי.

קשה לי לראות את כולן ככ יפות, מגונדרות עם תחפושות יפות ונעלי עקב או פלטפורמה בגובה 10 ס"מ- גם אני רוצה! 

אבל לא יכולה. אני עושה לעצמי מספיק בעיות בימים רגילים, על אחת כמה וכמה בפורים. אני לא יכולה לאהוב את עצמי ביום הזה, כשכולן יותר יפות ממני.

פשוט לא.

 

אדם לא מושלם. 

 

נכתב על ידי , 20/2/2013 19:40  
4 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

Avatarכינוי: 

בת: 27




5,790
הבלוג משוייך לקטגוריות: חטיבה ותיכון , מגיל 14 עד 18 , המתמודדים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לMe and nothing more אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Me and nothing more ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)