קרדיט לה.פ לבקראפט ולדבר השחור שגדל לי מתחת למיטה

לא רק העומס המטורף והחובק שעבר מנעו ממני כתיבה שוטפת, אלה ההבנה שכתיבה מול מקלדת היא רוצח יצירתיות.

כן חברים, אחרי שנה שבה כתבתי ככה וכתבתי ככה, המסקנה הסופית היא ידוע ועומדת בקנה מידה מדעי.

כתיבה במקלדת מיבשת לי את המאגרים, לעמות כתיבה אמיתית מול דף נייר, שבה אני מסוגל להתמיד במשך שעות (או עד שנגמר לי העט).

אז, או שאני אמצע דרך לכתוב ישירות לתוך מחשב דרך פד או משהו, או שאני אשכתב את הכתב הזוועתי שלי.

מסקנה: כמות הפוסטים כאן תרד משמעותית עד שאני אמצע דרך לכתוב כמו שצריך (לא שהבלוג הזה היה פעיל יותר מדי)

אבל עד אז:

לילה ירד על היער.