לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

יומן




מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    מרץ 2011    >>
אבגדהוש
  12345
6789101112
13141516171819
20212223242526
2728293031  

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
3/2011

למה אני עושה את זה לעצמי?


וכשמחפשים דרך שהכאב יצא ולא מוצאים
כששוכבים במיטה ולא נרדמים
כשמרגישים כמו כוכב אחד קטן שבשמיים
קטן ומתגלה רק בלילה,כי בלילה הכאב עולה והמסכה נשמטת
כשרוצים להעלם או לפחות לא להרגיש
מאתמול  הדכאון לא מרפה
וכל כך הרגשתי רע ולא היה איך לפרוק אז שוב חזרתי לזה.
חזרתי לפצוע.
ואז לרגע הכאב השתחרר
אני לא ממליצה לאף אחד לפגוע בגוף שלו, אל תכנסו לזה.
אבל זה קשה לשכנע את עצמך
הסתכלתי על הצלקות שבגוף , וכאילו זה מה שאני רוצה
זה מכוער ויפה  וזה מגיע לי
שוב אני נבלעת למעגל הזה של האוכל. המון דברים במהלך היום
אני פולטת , לא רוצה שהשומן המגעיל הזה יכנס לתוכי
ואמא שלי חושדת בי, אומרת "את כל כך  רזה"
חושדת ואומרת לי "אני מקווה שאת לא מקיאה בצד"
"מה פתאום.. מאיפה הבאת את השטות הזו?!"
הלוואי והייתי רזהף אני משמנה מגעילה
הפנים שלי  מלחיצות,רואים את הורידים דרכן
יש לי נשירה כל כך רצינית ,
אוף איכ אני כל כך מגעילה.
אם מישהו קרא עד לפה ובא לו להגיב אני אשמח.בודד לי רצח.
נכתב על ידי Noam18 , 31/3/2011 19:35  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



כמה שאני שונאת את עצמי\נפילה


אני כמו פקעת עצבים עכשיו
כל הדכאון יושב לי בבטן
כמה שאני עלובה
פחדנית
אנשים שהיו בעלי השפעה עלי  תקעו לי סכין בלב
כבר כמה הודעות פה שאני מתבכיינת
נזרקתי כבר על המיטה כמה שעות ואני עדין עייפה
מקופלת במיטה ומדמיינת בראש תמונות מזוויעות
חושבת עליך
ורע לי
והכל חוזר אלי
ופתאום עולה הפחד, של מה יקר ה אם אפגוש אותך שוב?
מה תעשה לי?
ואז בנימה מרגיעה, מה כבר אתה יכול לעשות,ממילא הנפש שלי  כבר נהרגה לחתיכות
אבל אין גבול ותמיד יכול להיות יותר גרוע
ואולי לגרוע הזה אני מחכה?
אני מרגישה שיש בי כמה חללים ריקים
שאני כאילו מנסה לפסוח עליהם ,אבל כל פעם אני נופלת לתוכם
כמו שהיום....נפלתי
אני יודעת שאני לא שווה כלום אבל יש למישהו  משהו להגיד לי  תרגישו חופשי לרשום  תגובות,אל תפחדו להגיד משהו דפוק
נכתב על ידי Noam18 , 30/3/2011 21:44  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



עצוב לי


העצב שלי שקט, ולא מדבר
ובכל זאת השקט שלי רוצה שישמעו אותו
רוצה ולא משמיע כלום.
אולי כי אני לא רוצה לאכזב
אולי כי מפחדת להרוס עוד יותר
אבל רע לי
ומה אתם לא שמים לב?
אני כל כך קרה.
כל תגובה שלי ,היא כאילו אני בעננים וזה מישהי שם אחרת שעונה במקומי,
 מה אתם לא שמים לב שזאת לא אני?
הכי נוח לא לשים לב, פשוט להבליג על זה. יחי השינוי הקטן.
אני רוצה שיאהבו אותי, אבל אז בין רגע דוחה את זה מיד
מפחדת להפגע ,
בטוח רק עם עצמי ,לבד
וגם זה לא.
תמיד הייתי כותבת בבלוג על הדיאטה. אז מה איתה?
עדין שומרת על אוכל מסויים ונרתעת ממאכלים משמינים.
לוקחת את האוכל ופשוט פולטת אותו לאחר מכן
חבל שאי אפשר לפלוט את כל השומן בגוף שלי  והיו נשארות רק העצמות
זהו:\
נכתב על ידי Noam18 , 29/3/2011 22:47  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



אבא טוב זה אבא ש..


*אוהב
*אכפת לו מהילדה שלו
*אחד שהילדה שלו לא צריך להעיד נגדו בבית משפט
*שבקשר עם הילדה שלו
*שזוכר שהילדה שלו קיימת
*שרוצה שלילדה שלו יהיה טוב
*שהילדה שלו לא תפחד כשתביט לו בעיניים
*שלא פוגע באמא
*שלא פוגע בילדה שלו.

 

אבא טוב זה לא האבא שלי.

נכתב על ידי Noam18 , 28/3/2011 21:13  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

Avatarכינוי:  Noam18

מין: נקבה

תמונה




686
הבלוג משוייך לקטגוריות: 18 עד 21 , משוגעים , מתוסבכים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לNoam18 אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Noam18 ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)