נעשה הפסקה מתודית משאלת ניו יורק. הואשמתי שאני כותב פוסטים אינפורמטיבים ומשעממים. אני חושב שיש מקום גם לפוסטים שעיקרם העברת אינפורמציה, אבל ניחא. הפעם נדבר על קשרי עם המין אליו אני לא שייך ביולוגית. לאחרונה הסתבר לי שהיחס שלי לנשים שעברו ועוברות בחיי הוא חריג משהו. בעקבות מספר שיחות מורמות גבות על הנושא, חשתי צורך להתוודות על האמת, ולהסביר אותה.
נתחיל בעובדות. אני אוהב כל אישה איתה ניהלתי מערכת יחסים אי פעם, ואני נמשך לכמעט כל ידידה וידידה שלי. כל מיני פרטים טכניים כמו חוסר התאמה, בני זוג, כשלונות מוכחים של הקשרים שהיו או התרסקות וודאית של קשר עתידי נלקחים כמובן בחשבון, וגורמים לכך שאני לא *עושה* כלום עם האהבה הזאת ועם המשיכה הזאת, אבל הם לא מבטלים את עצם האהבה או המשיכה. למעשה, מצב בו אני אפסיק לאהוב מישהי איתה ניהלתי מערכת יחסים, או כזה שבו היא תפסיק לאהוב אותי נראה לי מזעזע. אני גם לא חושב שאני באמת יכול שלא להמשך לידידה שלי.
מה העניין, תשאלו. שאלה טובה. אני לא ממש יודע, אבל יש לי שני חשודים (לפחות). החשוד העיקרי הוא הדבר הזה שנקרא להחזיר אהבה, לרצות בחזרה. שוו בעיניכם את המצב הבלתי אפשרי הזה. שני אנשים שממש רוצים אחד את השני, שאחרי כל סיוטי המיון שאנחנו מעבירים אנשים אחרים, מצליחים (אשכרה) לרצות זה את זה. הסיכוי לדבר כזה הוא כל כך קטן, והמצאותו מרשימה כל כך, שחייבים לשאול איך הוא יתכן בכלל. אני אסיר תודה לכל בחורה שאני רוצה וגם רוצה אותי. הרכות שהרציה הזו מעוררת בי, מדהימה אותי לפעמים. החשוד השני הוא חוסר ההפרדה שאני עושה בין הערכתי לאנשים לבין משיכה אליהם ברמה כלשהי. עם גברים המשיכה הזאת פשוט לא תופסת מימד מיני, אבל די ברור שהיא קיימת. א. היקרה טענה שעם שני חברי הטובים אני מנהל מערכת יחסים אפלטונית. אבחנה חדה כל כך, שהיא כואבת. באופן טבעי אני מעריך מאוד את האנשים שאני רוצה סביבי, ואפילו יותר את הבחורות שאני רוצה בתור בנות זוג. זה שלא הלך ולא ילך לנו לא אומר שההערכה הזאת הלכה לאן שהוא. היתרון של חשוד מספר שתיים הוא שהוא מסביר בקלות גם את שאלת המשיכה לידידות. אולי החברה האלה משתפים פעולה.
איך כל זה עלה? בביקורי בניו יורק פגשתי שוב בחורה יקרה עד מאוד איתה יצאתי בעבר. מערכת היחסים הקצרה שלנו היתה איומה, זוועתית, והצליחה להשתמש בנקודות החלשות של כל אחד מאיתנו. היא לא כל כך רצתה להיות איתי בקשר אחר כך, והקשר ניתק לגמרי כאשר היא פגשה את הגבר איתו נסעה לניו יורק. לפני פחות משנה שמעתי שהיא התחתנה. הסבירות שהייתי פוגש אותה שוב היתה נמוכה עד מאוד, לולא החבר הניו יורקי שלי היה יוצר איתה קשר בעצמו, וכשהיא שמעה שאני עומד להגיע, היא הביעה רצון לפגוש אותי. מכיוון שכאמור המצב בו אני לא יכול לדבר עם מישהי איתה הייתי בקשר פעם נראה לי איום, נפגשנו לקפה. היה כיף מאוד. היא יפה מתמיד (טוב, תמיד היא היתה יפהפיה), מאושרת מתמיד, ונשואה מתמיד. מאוד שמחתי לראות אותה כך, והשיחה שנהלנו היתה נינוחה יותר ומעניינת יותר מכל השיחות שנהלנו כשיצאנו, לפני ארבע שנים או יותר. עכשיו אני כבר לא צריך לסייג את "אני בקשר עם כל הבחורות שיצאתי איתן", ולהזכר בכאב בקשר שלנו.
אולי זה פשוט שהן ממש בסדר הבחורות שיצאתי איתן. חכמות, מרתקות ומושכות אחת אחת.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
