| |
סביר שלא תיגש
תחשוב שזה חוץ לארץ |
| 4/2005
תסביכי אשמה צריכים למות
איזו אחריות אני נושא לפגיעה שאני פוגע לא מדעת באנשים אחרים? איזו אחריות אני נושא לפגיעה מדעת של אדם בעצמו דרכי? לפני חודש הפסקתי לצאת עם בחורה שרצתה ממני יותר משרציתי אני ממנה. לקראת הסוף היא כבר ידעה את זה, אבל רצתה להמשיך ואני סרבתי. כביכול לקחתי אחריות לא רק עלי אלא גם עליה. יותר מזה, אפשר לומר שהתיחסתי אליה כאל מי שלא אחראית על מעשיה, אדם בוגר או לא. בסמסטר שעבר, סטודנטים שלי נפגעו שוב ושוב מההתנהלות הידידותית שלי: נהגתי לומר בכיתה שהיו טעויות שלא היו צריכות להופיע בהתחשב בדברים שלימדתי (שום דבר לא הופנה אל שום סטודנט באופן אישי). פעם אחר פעם היו שנפגעו, ולא עזרו ההבהרות שנתתי.
אני חושב שאחת המגבלות העקריות היום על ההתנהלות שלי, היא פחד פתולוגי כמעט מגרימת סבל לאחרים. זוהי לא מגבלה אלטרואיסטית, אלא מעשה אנוכי ממש - אני סובל כשאני יודע שמישהו סובל בגלל פעולות שלי, באופן ישיר או עקיף. זו מגבלה ממש, היא לא הופכת אותי לאדם טוב יותר. מהרבה בחינות, היא דווקא זו שמאפשרת לאנשים להפגע באמת, כמו שאמרה לי סטודנטית שלי: אתה חייב להפסיק להתנצל כי זה מה שנותן לאנשים זכות להפגע. הרצינות הזאת היא גם זו שאומרת לבחורות שאני יוצא איתן שאני לא משחק, ושאפשר להתיחס אלי בתור משהו רציני, התיחסות שהיא לעיתים קרובות מאוד מוטעית. אני יכול להיות קליל, בדרכי הכבדה, אבל הסרבול של הדאגה לרגשות כל הצדדים המעורבים הופך כל שטות לדרמה.
מה השלב הראשון ומה השלב האחרון בהתנערות מזה? קודם להתיחס לדברים בקלילות מתוך התעלמות ממה שעובר עלי ועל שאר הצדדים בעסק, בתקווה שתחושת האשמה תיעלם, או להבין באיזה אופן נסתר שאין מקום לתחושת האשמה ולפעול רק אחרי שזה יופנם? או אולי זו באמת סוג כזה או אחר של מוסריות גבוהה יותר שפשוט נכנסה לה בדלת האחורית, ללא ספק לאחר שנים של חינוך קתולי בגלגול אחר?
הפסקה האחרונה היתה אמורה להיות האחרונה, אבל היא לא תהיה. בכל הנוגע לנשים, מתחילה להציק לי האפשרות שזה בעצם יישום של פרדיגמות חברתיות טיפשיות עלי ועל אחרים (אחרות, בעצם). אפשר לקחת בתור דוגמא את "עד שלא שכבת לא פגעת", שהוכח כשטות גמורה לאחרונה, או את "אם שכבת אתה חייב להבהיר מראש איפה אתה עומד", שממש מתמחה בלגרום לבחורה להרגיש מטומטמת אם היא נכנסת איתך למיטה, ולכן לדעתי פוגע הרבה יותר מכל אלטרנטיבה. איך זה מרגיש להכנס למיטה עם בחור שהרגע אמר לך "תשמעי, אני לא מתיחס לכל העניין ברצינות, למעשה, אני בכלל לא מעוניין בך, אבל כיוון שאת פה, ואני פה, למה שלא נתפשט", נראה לי שפחות נחמד מאשר לעשות את זה עם בחור שלא אמר כלום, ואחר כך את מבינה ממנו שהוא לא מעוניין להמשיך. או אולי אם אתה לא רוצה יותר אתה אמור לחסוך ממנה את הסקס בכלל, כי היא הרי הבחורה, לא?
| |
| כינוי:
bridecakebaker בן: 47 Yahoo:
bridecakebaker
 תמונה |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
