לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה
 

סביר שלא תיגש


תחשוב שזה חוץ לארץ

מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
8/2006

הערות על המלחמה ועל המחאה


הנה סוד שמור היטב בין כוחותינו. מוכנים? השתחררתי מצה"ל נגד, ולא סתם נגד, אלא נגד הקשור קשר הדוק אל המערך הלוגיסטי המושמץ של צה"ל, אט"ל (כבר לא קיים). מעתה אמור, האופה נגד תחזוקה. זה לא נכון, אבל זה משעשע, ואפילו חשבתי לחכות עד השלב שבו יהיה לי ראשי תיבות אחרים לפני השם, לוותר עליהם, ולכתוב במקום: "אופה עוגות חתונה רס"ב (מיל')" (ובאותה הזדמנות להעלות אותי בדרגה). ממרום דרגותי אני לא יכול לומר שום דבר משכיל שמיטב בחורינו המג"דים, המח"טים האוגדונרים וחבריהם באקדמיה לא אמרו קודם, אבל בכל זאת יש לי מה לומר.

ראשית, אני חושב שלא מאוד מעניין מה יש לאנשי צבא לומר על המלחמה הזאת. כדאי להסביר: אני מחזיק בתפיסה על פיה יש להסתכל על הצבא כעל מערך פקידותי במדים. יש בצבא דרג לוחם, הוא מוקף בדרג פקידותי, וכל אחד עושה את תפקידו. מזה נובע, שלמג"ד או מח"ט אין יותר תובנות על שדה המערכה הכולל והתפיסה האסטרטגית שצריכה להכתיב אותו מאשר לכל פרשן צבאי מהשורה (ויש הרבה כאלה). רצוי מאוד לכבד את המוכנות של אנשי הדרג הלוחם לסכן את חייהם למעננו, אבל הרבה פחות מעניין לשמוע מה יש להם לומר בנושא ניהול מערכה: אין להם יותר תובנות מאשר לי (שישבתי בבית) בנוגע לשאלה מי טעה ומה צריך לעשות איתו. לעומתם, קצינים במערך תומך הלחימה (רוב הצבא) ואנשי הקצונה הבכירה הם פקידים עם עבר הירואי, ואינטרסים בהווה. כל טענה שמושמעת מכיוונם צריכה להשמע בעניין וזהירות, ממש כמו מכל מערך פקידותי אחר: אלה אנשים אמונים על תפקידם, בעלי נסיון רב, ותפיסת עולם ארגונית אחידה.

שנית, כדאי מאוד לקרוא את מה שאמר בגלובס ראובן פירשט, סגן ראש אט"ל לשעבר, אבל זה בתשלום. מכיוון שאני מאוד מסכים עם הנאמר שם, אומר זאת מנסיוני. את המערך הלוגיסטי של צה"ל אני דווקא מכיר, כאמור, ואני יכול לומר לכם שהוא תפקד עד לאחרונה לתפארת מדינת ישראל וביעילות שכל חברה מסחרית יכולה לקנא בה, וודאי שאר הצבא. אט"ל בפיקודו של עמי סגיס (מי שאחר כך היה מנכ"ל שופרסל) ייעל את עבודת הגוף לרמה הזאת, וכך היא תוחזקה משך שני ראשי אט"ל נוספים. לאט"ל היה כשל אחד (מוכפל): מערכי הלוגיסטיקה של חיל האוויר וחיל הים. משום מה רווחה (ועדיין רווחת) בצה"ל התפיסה, שחלקי חילוף למטוס צריך לנהל שונה מהותית מחלקי חילוף לטנק, שכח אדם לבוש אפור הוא בעל צרכים שונים משל כח אדם בירוק. אני הקטן יודע לומר לכם שהתפיסה הזאת מגובה בבזבוז פנומנלי של כסף, הכפלה מלאה של כל פונקציה תחזוקתית לאפור-כחול, אפור-לבן, ונקודות השקה בעיתיות. במקום לבטל את הכפילות הזאת החליט הרמטכ"ל הקודם, במהלך שחוזק על ידי הרמטכ"ל הנוכחי (מפקד הצבא הירוק אבל לא לובש את מדיו) להעתיק את אופן הפעולה הזה גם לצבא הירוק: אלר"מ (אט"ל פחות כמה יחידות) יטפל בלוגיסטיקה הכלל צה"לית, אבל מז"י (הזרוע החדשה של חיל היבשה) תטפל בלוגיסטיקה של עצמה. בכך הפכו הימ"חים מכפופים לאנשי הלוגיסטיקה של צה"ל ונותנים שירות למערך הלוחם לכפופים לו, והתוצאות העלובות של המהלך הזה לפנינו. אם אין בימ"ח ציוד לאנשי מילואים, זה מפני שהפיקודים לא יודעים לנהל ציוד, מפני שהם לא יודעים לתכנן את התחזוקה והתחלופה שלו, ומקריבים את החירום לטובת החסכון השוטף. קראו את המאמר של זאב שיף וראו למה הפירוק הזה הוביל.

שלישית, אני חושב שאחרי עשרים שנה, יש לתקן טעות הסטורית. בואו נחשוב ביחד. לא נראה לכם מוזר שצה"ל פועל בשטחים? התשובה היא כמובן - לא, זה מה שהוא עשה תמיד, ולמי (כמוני) שהיה בן עשר כשפרצה האינתיפדה הראשונה זה המצב הקבוע. האמת היא שאין שום הגיון, ברעיון שצה"ל יטפל בנעשה בשטחים. אם רוצים שהחי"ר יהיה מוכן לקרבות עם חי"ר אמיתי, הוא צריך להיות מוכשר לעשות את זה. אם רוצים שהשריון ידע להתמודד בקרבות שריון (גם אם לצד השני אין טנקים), הוא צריך להכין את עצמו לקרבות שריון. מי שצריך היה להתמודד עם הנעשה בשטחים הוא כוח מקצועי שזה תפקידו: משטרה או מג"ב, מוכפל כמה שתרצו. אם לסדירניקים מבטלים אימונים על חשבון תעסוקה מבצעית, זה פוגע בתפקוד שלהם. אם מילואימניקים מזומנים כדי לפטרל לאורך הגבול ולשמור במחסומים זה אומר שהיכולת הצבאית שלהם לא מתוחזקת. ארגוני הטרור בשטחים אינם צבא, וההתמודדות איתם אינה התמודדות של צבא מול צבא, היא התמודדות של צבא עם אוכלוסיה אזרחית עוינת. חיזבאללה הוא חי"ר מצוייד, והחי"ר והשריון שלנו אמנם גברו עליו, אבל אולי בפעם הבאה זה לא יספיק.

מה אתם חושבים שמשותף לכל הנושא הזה? היעדר מוחלט של ביקורת על הצבא. מי לדעתכם מחליט על פירוק אט"ל לגורמים? הקבינט? וועדת חוץ ובטחון? וועדת הכספים? לא. הרמטכ"ל, ובמקרה הטוב שר הבטחון (כשהוא לא רמטכ"ל-על, כמו מופז שלא סתם לא שומעים ממנו בימים האחרונים). לרמטכ"ל יש כח שאין לאף מנכ"ל של משרד ממשלתי: לעשות שינויים נרחבים, להזיז כספים בין יחידות ובין מטרות, וכל זה ללא צל צילו של פיקוח. מי שאשם בזה הוא לא רק שר הבטחון הנוכחי, אלא כל קודמיו, בכל הממשלות. צה"ל הוא גוף לא מבוקר, שעיקר עיסוקו בביצוע משימה שמישהו אחר צריך לבצע. לישראל יש מנהג מרשים להתכונן היטב למלחמה שהיתה כבר. אם לא ייערכו שינויים מהותיים במשימות וניהול הצבא, נהיה מוכנים מצויין למלחמת "בין המיצרים" או למלחמת לבנון השניה.

(ותודה לפרנק נף שהביאני עד הלום)
נכתב על ידי bridecakebaker , 27/8/2006 13:24   בקטגוריות ביקורת  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



כינוי:  bridecakebaker

בן: 47

Yahoo:  bridecakebaker  

תמונה




הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , 20 פלוס , פילוסופיית חיים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לbridecakebaker אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על bridecakebaker ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)