לא עכשיו. אני דוחה הכל לפעם שהחזירים עם הכנפיים הקטנות יעופו.

דברים שאני שונאת:

-להיות הבת היחידה בחבורה,שלא זוכה ליחס בגלל שיש לי חבר(ואת זה שלאף אחד מהם אין חברה שאני יכולה להתחבר איתה).

-את זה שהן פתאום נורא מאגניבות כי הן מעשנות נרגילה עם החברים ממקיף ז'(ואת זה שהכל רק נשמע כזה מגניב,בפועל זה בדיוק מה שעשיתי עוד בכיתה ח').

-את זה שאני בודדה בערבי שישי למרות שאני מוקפת אנשים,אפילו אנשים נחמדים.

-את זה שאני הידידה הכי קרובה שלו רק בטלפון.

-את זה שאני כבר בכלל לא מיוחדת ולא שונה.

-את זה ששום בגד לא יושב עליי בצורה מושלמת.

-את זה שאני מרגישה שכבר אין לי מה לכתוב,את זה שישראבלוג הוא מקום עלוב.

-את זה שאין לי לאן ללבוש את כל הבגדים היפים שקניתי בזמן האחרון.

-את זה שבפועל אני אינטלגנית למדי,אבל נשמעת שיטחית בטרוף.

-את העייפות והרגשת הדאון התמידית שאני שרויה בה.

-את זה שמגי כל הזמן חולה ואין שום סיכוי לפתור את הבעיה שלה.

-את זה שאני מתעצלת לעבוד אבל כל הזמן מבזבזת.

-את זה שלמרות שיש לי הרבה בגדים עדין אין לי מה ללבוש(כי אני לא קונה שום דבר מחמם).

-את זה שאני מתה לחגוג יומולדת אבל יודעת שבסוף זה יצא מעפן ברמות.

-את זה שאני לא יכולה להיות אדם שמח קליל ומאושר במקום פקעת לחץ מהלכת.

-את זה שהאני הבן אדם הכי לא ספונטני ביקום.

דברים שאני אוהבת:

-שיחות נפש איתו כמו שהייתה אתמול ולא קורות לעיתים קרובות(כי אנחנו עסוקים בסקס).

-לשכב בבוקר שבת במיטה עם אימא כשבחוץ מבול(כמו היום בבוקר,במקום ללכת למכון כושר).

-מכון כושר בשעות מאוחרות כשהוא חצי ריק(ושיחות עם המדריך החתיך).

-שיחות נפש ארוכות עם חורף(כמובן שרובן עוסקות בבגדים ורכילות).

-את השימחה של מגי כשאני חוזרת הביתה או מוציאה אותה לטיול בשמש.

-להאכיל את החתולים מתחת לבניין.

-את עצמי,במובן מסויים.