זה משוגע, אני לא אפתח לזה ת'דלת.

אין לי מילה אחרת לתאר את זה, פשוט לא מצליחה להישאר עם הראש מעל המים בשום תחום בחיים.

כםל פע שרציתי לשתף, לפרוק, לבכות על המקלדת האתר לא עבד ואני נשארתי עם שברי קטעים בראש שעדיין נמצאים שם, מחכים למצוא את מקומם על המקלדת.

אבל לא היום. היום לא יכולה לכתוב מעבר לפשט של הפשט. התקופה מחורבנת ולא קל פה ואני לא יודעת איך להתקדם. זהו. 

אפילו הבעיטות הקטנות לא מעוררות בי שמחה או נחמה, בעיקר אי נוחות... בהיריון של גאיה, ובשמירת ההיריון הסופר ארוכה בה הייתי כל בעיטה הייתה בול בזמן והייתה מנחמת, הרגשתי סימביוזה אמיתית ועכשיו מי בכלל מצליח לזכור איזה שבוע אני ושזה אוטוטו קורה?

עומס פיסי, מנטאלי, קוגנטיבי, זוגי והכי באסה- אוביייקטיבי. לגמרי. לכל הדעות. פשוט באמת קשה פה (ואני נעזרת בכל טיפת עזרה שמוצעת לי).