זה משוגע, אני לא אפתח לזה ת'דלת.

כמו בכל יום הולדת, לפני כיבוי הנרות, עצמתי את העיניים כדי להביע משאלה.

והיא לא באה.

וחשבתי וחשבתי

וגבע כבר רצה לאכול מהעוגה ולא היה ברור למה לא מתקדמים. ובשלב מסויים התקדמתי בשביל כולם, אבל כבר כמה ימים אני ברגע הזה. עוצמת עיניים. ולא מצליחה להביע משאלה.

אני מתגעגעת לעתיד.