הכול מתפורר לי בין האצבעות
אני מתחילה לשתות והכול נהיה מעורפל, לאט שוקעת בכרית של המיטה, שותה עוד שלוק ועוד אחד.
העיניים נהיות כבדות כמו משקולות, אתה מלטף אותי ומחייך, כאילו מאשר לי לסגור אותן ומבטיח לשמור עלי.
אני מקשיבה לך ונעלמת בתוך הכול, שוקעת בעיניים עצומות במגע שלך, בנשימות שלך, ההתרגשות...
אתה מלטף אותי, מרגיש את הצמרמורת שעל העור שלי מהמגע של הידיים שלך, מנשק חלקים ממני ששכחת ממזמן.
שוב נותנת לך להרגיש את הדופק שלי, הפסקתי ממזמן לשלוט על הלב שלי, הוא שלך כבר שנים...
הכול מאוד מעורפל אבל אני מחייכת, המועקה שמלווה אותי בימים האחרונים מתפוגגת, מתמכרת לטעם שלך מחדש, סוחף אותי בלי להתאמץ בכלל.
הכול כול כך שמח, כול כך נכון.
כול כך משתוקק.
ואז אני מתעוררת, במיטה רק אני והבירות שליידי, אבל אני לבד.
שוב חלום...הם חוזרים הרבה לאחרונה .
והלב שלי נשבר עוד קצת.