| 12/2011
אהוווווובות שלייייייי חזרתיי !!! אחרי כל המבחנים והמצבי רוח שהחבר הכניס אותי אליהם החלטתי לכתוב שובבב (: אני מצטערת שחיכיתן המון זמן...
אז לפרק..
תזכורת מסוף הפרק הקודם (:
אמרתי ושוב הדמעות החלו להציף את עיניי..
"אני הולך אליו עכשיו.."
"דייי ברק תפסיק בבקשה לא." אמרתי תוך כדי בכי..
"ככה את נותנתת לבנאדם הזזה לפגוע בך!?תראי איך את נראית בגללו !!" הוא אמר ויצא מהחדר והתחיל ללכת לכיוון היציאה מהבית
"דיי ברק בבקשה דייייי" התחננתי...
"אני הולך אליו וזהו תפסיקיי.." הוא הלך וסגר את הדלת, נשענתי על הדלת והתחלתי לבכותתת...
פרק 4- keep holding on
מנקודת מבטו של ברק
"אני הולך אליו עכשיו" אמרתי לרותם כשראיתי איך היא בוכה ומיואשת וכואב לה, לא יכולתי לראות אותה ככה לא יכולתי להסתכל לה בעיניים בלי לדעת שהוצאתי אותה מהמצב הזה, מי הוא שיגרום לאחותי הקטנה,לדבר הכי חשוב בחיים שלי לבכות.
הלכתי בלי לחשוב לאן אני הולך, נכנסתי לפארק התחלתי ללכת ואז ראיתי חבורה של בנים עם בירות וסיגריות כולם היום עם הפנים אליי ורק אחד עם הגב. המשכתי ללכת ואז כשעברתי אותם הסתכלתי אחורה כדי לראות מי זה ולמרבה הפתעתי זה היה אלעד, שיכור מבירות עם סיגריה ביד וממלמל שטויות...
"אההה ברק מה קורה" צעק לעברי ועמד מתנדנד מצד לצד..
"חתיכת אפס רק בגלל שאתה שיכור אני לא יתחיל איתך אבל אל תדאג את הסיפור שלי איתך אני עוד לא סיימתי !!" אמרתי לו והסתובבתי ללכת הביתה.
התחלתי ללכת, הרגליים שלי משום מה לא לקחו אותי הביתה, התחלתי ללכת ברחובות וכבר החשיך, הגעתי לאיזושהי סמטה והמשכתי ללכת..ואז שמעתי צעקות,שני אנשים, גבר ובחורה
"דיי כבר אבל תפסיייייייק אני מתחננת דיי !!" היא בכתה
"סתמי כבר!!" שמעתי אותו צועק וניפוץ של בקבוק זכוכית על הרצפה, רצתי לשם..
ראיתי את הבחורה מוחזקת ע"י הבחור והוא מנסה לנשקה בכוח ולהפשיט אותה, הוא לא ראה אותי, מצאתי שם איזה בקבוק בירה זרוק ובאתי אליו מאחורה ודפקתי אותו בראש שלו והוא נפל, הבחורה צנחה אל תוך ידיי ממלמלת כל מיני דברים תוך כדי בכי היא הייתה לחוצה ונסערת, היא הייתה נראית בת 16, יפהפייה עיניים כחולות, ושיער חום בהיר חלק.
(תשמעו,המנגינה מוסיפה, לדעתי, לי זה הוסיף )
http://www.youtube.com/watch?v=8VO0bXcKkGc&feature=BFa&list=PLC942D884E80F32A8&lf=mh_lolz
הסתכלתי עלייה,בוחן את כולה, היא הייתה פשוט יפהפייה, עוצרת נשימה,יכולתי לשבת ולהסתכל עליה שעות.
"את בסדר?" שאלתי בחשש
"תו..תודה.." גמגמה מבכי..יכולתי לראות תכאב בעיניים שלה..
"בואי נלך מפה" אמרתי לה ומשכתי בידה אל מחוץ לסמטה הזו, הלכנו קרוב לאיזה פצוצייה שם וקניתי לה מים והתיישבנו על ספסל ליד הפארק, חיבקתי אותה והרגעתי אותה.
"רוצה לשתף אותי מה זה היה שם עכשיו ומי זה הבחור הזה?" שאלתי אותה בתקווה שהיא תחליט לשתף אותי..
"אממ כן.." אמרה ברוגע אחרי שנרגעה מהבכי והלחץ..
"אני מקשיב..." אמרתי והסתכלתי בעיניים התכולות המהפנטות שלה..
"עכשיו, עכשיו אני רוצה, ויש לי מה להגיד לך יהיה מה שיהיה..." הפלפון שלי צלצל והיה כתוב בצג "רותמי אחותי" עניתי לה וסימנת לבחורה שישבה איתי שאני כבר אקשיב ושאני חייב לענות,ועניתי.
"ברק.. ?" היא אמרה בשקט, הבנתי שהיא עוד בוכה!! פאקקק איך שכחתי !!!!!!
"נסיכה שלי אני מצטער שלא עדכנתי אותך בכלום אני עוד חצי שעה חוזר ואני אבוא להיות איתך ואל תדאגי לא עשיתי לו כלום, אני אסביר הכל בבית.. אוהב אותך !! אל תבכי!" אמרתי לה בהכי ביטחון, הרגעתי אותה, אני ורותם בקשר מעולה, אני אוהב אותה כל כך היא כל החיים שלי !!!
"טוב..גמאני..תחזור מהר בבקשה" שמעתי אותה ממלמלת בבכי וניתקה.
"סליחה, זו הייתה אחותי, היא קצת נסערת..לא חשוב...תספרי לי.."
"טוב אז רבתי עם חבר שלי בן ויצאתי מהבית שלו בעצבים, נפרדנו, והתחלתי ללכת, וכדי להגיע הביתה אני צריכה לעבור דרך הסמטה הזו תמיד, ובדר"כ בן היה לוקח אותי הביתה רק שהפעם הייתי צריכה ללכת לבד כי רבנו ולא כל כך היה אכפת לו ממני, התחלתי ללכת ואז ראיתי שם איזה שניים שיכורים ואז אחד מהם קרא לי ולא התייחסתי ואז השני שהיה איתו קם אליי ותפס אותי ביד אחרי שהתעלמתי ואמר לי "למה ככה למה את מתעלמת" אמרתי לו שיעזוב אותי ואז ראיתי שהחבר שלו כבר לא שם ואני והוא נשארנו לבד והוא התחיל לנסות כל מיני דברים, ואז אתה הגעת.... תודה..אני לאיודעת מה היה קורה אם לא היית בא לשם, ואני מצטערת שאני נופלת עליך פתאום אתה בטח צריך ללכת הביתה לאחותך כי לפי מה ששמעתי בטלפון המצב לא משהו..דרך אגב אני רז.." היא אמרה וחייכה,שמחתי שהיא נרגעה..
"ברק"
קמתי והושטתי לה את ידי, היא תפסה את ידי ושאלה
"לאן?.."
"בואי אני אלווה אותך הביתה " היא קמה והתחלנו ללכת
"תביאי רגע את הפלאפון שלך" היא הוציאה מכיסה את הפלאפון והושיטה לי אותו
לקחתי אותו מידה ורשמתי את המספר שלי והכנסתי אותו לאנשי קשר 'ברק גולד'.
והושטתי לה בחזרה ואמרתי "כל דבר,חפירות, בקשות, הצקות מה שאת צריכה זה המספר" חייכתי והיא צחקה
"תודה ברק, באמת" אמרה לי וכבר הגענו לבית שלה, בית גדול האמת עם חצר וכנראה כמה קומות לא רחוק מהבית שלי.
"בכיף יפה, נדבר אה?" אמרתי לה וחיבקתי אותה
"בייי " אמרה ונשקה ללחיי ועלתה לבית, הסתובבתי והלכתי לבייתי..
-כעבור רבע שעה-
הוצאתי את המפתח מכיסי ופתחתי את הדלת, נכנסתי וראיתי שרותם נרדמה על הספה, לא רציתי להעיר אותה ולספר לה מה קרה עכשיו, הרמתי אותה לחדר שלה, הנחתי אותה על המיטה ובאתי לצאת מהחדר ואז שמעתי..
"רגע ברק.." היא מלמלה חצי ישנה
"רותמי תחזרי לישון אני מבטיח שנדבר מחר בבוקר"
"לא רק תגיד לי אם עשית לו משהו.." אמרה בחשש
"לא, לא עשיתי לו כלום...אבל פגשתי מישהי בדרך מדהימה.." אמרתי וחייכתי
"באמת?" היא אמרה וחיוך היה על פניה
"כן אבל נדבר על זה מחר בבוקר, תחזרי לישון..." אמרתי לה ויצאתי מהחדר והלכתי לחדר שלי, החלפתי בגדים ונכנסתי למיטה, ואז שמעתי רטט, לקחתי את הפלאפון וראיתי הודעה ממספר לא מוכר, פתחתי את ההודעה והיה כתוב 'הצילו'..
אני יודעת שפרק לא משהוווווו אני ממש מקווה שלדעתכן הוא היה בסדר, תגיבו בבקשה... ♥
| |
| כינוי:
Let me love you בת: 29 ICQ: 6056111  |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
