היום הייתי בבית ספר בגלל שמישהי מדהימה בשם הודיה, היא שכנעה אותי אתמול ללכת בזמן שקניתי בגדים עם אמא שלי . היא היום אפילו התקשרה לשאול אם הלכתי, זה היה מאוד כיף לראות שמישהי שהכרתי אתמול לחצי שעה כל כך אכפת לה ממני, אני לא יודעת אם צריך לומר את זה אבל היא יותר משפיעה עלי מאשר אחותי הגדולה... טוב היא כבר ממש גדולה היא כבר בת 27 יש לה בעל וילדה, אולי אין לה כל כך זמן בשביל אחותה... אבל מצד שני מה זה להרים טלפון ולשאול... צריך כולה 5 דקות אפילו פחות, אבל אני סתם כותבת את זה כי אני מבואסת.
היום הייתי בשומרי משקל אני יורדת והכול אבל... עכשיו בדקתי מה המשקל התקין לגיל ולגובה שלי וגילתי שאני צריכה לרדת 40 ק"ג!
אין לי חשק אפילו לאכול את הסלט שלי...
היה לי יום טוב סה"כ, אני כל הזמן מקלקלת לעצמי... עד שיש לי יום טוב אני חייבת להרוס אותו במשהו כזה!!! אני כל כך דפוקה... כמו מזוכיסטית אוהבת להכאיב לעצמי...
רציתי לצלם את עצמי בוידיאו אבל אני יותר טובה בלכתוב מאשר לדבר למצלמה...
אני הולכת להתקלח וכנראה אחר כך לישון אבל לא כמו שחשבתי לפני 10 דקות...
תמיד אמרו לי אם את עצובה או עצבנית תכתבי אל תוציאי את זה על אחרים!
אז לא הוצאתי על אחרים אבל הוצאתי את זה על עצמי, עדיין יש לי שריטות איפה שהורידים... אם שואלים אותי אני אומרת שזה החתול שלי... מסכן כולם חושבים שהוא כל הזמן נושך אותי... אבל הוא באמת האור שלי בחיים, הוא היחידי שאני מרגישה שבאמת אוהב אותי ומבין אותי... אני יודעת שזה מוזר אבל אני מרגישה ככה, הוא תמיד ישן איתי בא אחרי לכל מקום אפילו להתקלח! והוא שונא מים... כל פעם שאני באה הביתה הוא קופץ מאשור... כאילו הוא חיכה לי כל הזמן, הוא אפילו יושב בכניסה לבית... האמת שאחרי שכתבתי על צ'יסר החתול שלי אני מרגישה יותר טוב אבל אני עדיין לא רעבה בכלל...
אני הולכת להתקלח אני אחזור לכתוב אולי מחר.
גילי
בבלוג זה
בכל הבלוגים
