קמה בבוקר מותשת ממחשבות עלייך

על השולחן מונחת קופסאת סיגריה ריקה , והכול בגללך

בחיים לא חשבתי שאני אוכל פיזית להרגיש את השברים והצלקות שהשארת בי.

בספק אם מישהו יצליח להחלים אותם , או שאני אתן למישהו להיכנס לי לנשמה כמו שאתה עשית.

זה חוקי להתעלל בי נפשית ככה ? צריך לצאת חוק נגד זה.

חלומות שגרמו לך לרצות..

כבר מזמן לא חלומות

חלומות שמזמן כבר לא ייתגשמו

כבר מזמן לא חלומות 

חלומות שהפכו לשחורים

כאלה שגורמים לך לקום ב1 לפנות בוקר 

ואת רק רוצה לצרוח 

חלומות שכבר מזמן הפכו לסיוטים

חלומות שהפכו לעננים שחורים.

המעגל הזה של הלבד אף פעם לא נגמר

כמה שאני אנסה לצאת מזה 

אני תמיד אמצא את עצמי לבד בחדר , כותבת את הפוסט הזה שכנראה יחזור על עצמו גם עוד חודשיים

זה פשוט לא יגמר התחושה של הריקנות האין סופית שאני מרגישה בתוכי

אני טובעת בים של מחשבות