לפעמים אני רוצה למות לא רק בגלל שרע לי.. אולי בגלל שזה נראה לי.. נעים.

כל הגוף כואב לי רק מלחשוב על זה

ועד עכשיו אני לא מבינה למה זה קרה

למה כשהייתה לך הזדמנות לא ראית אותי, למה לא ראית אותי ביום הולדת שלך?

למה כשהיית בבית ברגילה במשך שבוע לא באת לראות אותי ותמיד מצאת תירוץ אחר?

אני לא מפסיקה לבכות מעצבים ומכעס

במה אני פחות טובה מאחרים שאתה צריך להתנהג אליי ככה?

ומה התשובה המפורסמת שלך? " אני לא יודע למה עשיתי את זה"

כמו מטומטמת כמו מטומטמת אני אחכה עכשיו עוד שבוע כדיי לראות אותך וגם אז לא בטוח שנתראה!

כבר חודשיים שלא ראיתי אותך! חודשיים.. ראבק למה רק לי זה מפריע!?

בשביל מה אנחנו ביחד אם אתה לא רוצה לראות אותי?!

ולמה אני נותנת לכולם לדרוך עלי ככה?! אם זה בעבודה אם זה בביצפר אם זה במשפחה.. כולם!

אף אחד לא מכבד אותי, כולם שמים עלי קצוץ.

למה? אני לא מבינה למה?!

אני צריכה לעשות עם עצמי משהו וכמה שיותר מהר!

אני לא יכולה לבכות יותר, ואני כ''כ לבד בכל המצב הזה.

למה אתה מתנהג אליי כאילו אני אפס?!