מחר יום הולדת, כבר כמה שבועות שאני לא יודעת מה לעשות עם עצמי
ושהיום הולדת הזה תקוע פתאום, בזמן הכי לא מתאים ..
כל יום זה התמודדות חדשה כל יום אני צריכה להרגיע את הכעס שלי והמרמור
אתם עושים לי טובה שאתם בסביבתי, למה?
כמה קל לחייך אלייך וכשאת מסתובבת להתלונן כמה את לא מספיק טובה בשבילהם
בזמן שאת בטוחה שאת חייה ונושמת איתו וכשהאמת מגיעה את רואה את כל השקרים מונחים כמו קלף מול עינייך
והם צבועים אלייך והם מחייכים אלייך
אבל אחרי הכל, בשביל מה?!
אני מרגישה סגורה אני מרגישה שאין בי שלווה שאני רועשת ואין אדם ששומע בגלל שהבית ריק.
והבית תמיד יהיה ריק וגם ליבי תמיד יכאב ויהיה ריק ורע לך רע לך וכואב וכואב
אין עם מי לחלוק עוד יום אסבול את זה
אסבול את הצביעות שלכם את הגועל.
אני אף פעם לא צודקת ואף פעם לא תבינו אותי אני סגורה בתוך עצמי בלי שקט קט
אל תתקשר ותגיד לי מזל טוב מחר, אל תתקשר כלל תוריד ממני את כאביי.
הכבדת עליי מספיק. הכאבת לי מספיק. למה חזרנו!? את סתומה!! סתומה!!!
מרגישה ריקה וכואבת
מחר תתקשרו אליי תנשקו אותי ותחבקו ואולי תביאו גם מתנות אבל אחרי הכל אתם לא יכולים לסבול אותי יותר.
ואני יודעת את זה. אתם שקופים אתם כ''כ שקופים שזה מגעיל.
אין לי מושג איך להתמודד איתכם יותר ולא בטוח שאחגוג איתכם .. אתם בכלל לא רוצים את זה הריי לא?! ><
אחסוך מכם את הסבל פשוט מאוד
אבל את יודעת.. את מחר תשימי על עצמך מסכה כמו תמיד ותחייכי כאילו הכל טוב ואת מאושרת
שקרים! את שקר אחד גדול.
זין שיש לי מחר יום הולדת. אני לא עונה לך מחר ולא כלום. לי נמאס מהכל
השיר הזה אומר הכל!!
"שנים רבות בזבזתי, בלהיות עצוב סגור ולא בטוח, כמו אריה בכלוב תמיד מתגעגע לצאת אל החופשי והמנעול פתוח, אבל לא בראשי נשים רבות עברו כאן, ואלו שעצרו היו סגורות כמוני, או שפשוט ראו הלב שלי איננו , הוא כנראה אצלך ובפניהן חיפשתי אך רק את מבטך אותו מגע וריח, אותה פיסת שלווה שלא באמת הייתה בך, אבל רצית אותה ואלוהים יודע, בשמך אני צועק ואיש אינו שומע כשכל הבית ריק
אהוב ליבי המשוגע קורא בשמי אולי הוא בא רחוק שלי, אהיה שלך אהוב ליבי מתי תמצא אותי
שנים רבות בזבזתי בלהיות לבד נלקחתי ונזרקתי, נופל מצד אל צד תמיד מתגעגע למה שלא שלי האם באמת היית לי, או שרק בראשי נשים רבות עברו כאן, ואלו שעצרו היו שבורות כמוני, או שפשוט ראו שמשהו חסר בי, הוא כנראה אצלך ובגופן חיפשתי אך רק את חום גופך אותו מגע וריח, אותה פיסה של תום שלא באמת הייתה בך, אבל אהבת לחלום ואלוהים יודע, אצלי זה לא עבר מה שהלך הלך לי מה שנשאר נשאר
שנים רבות בזבזתי, בלהיות עצוב סגור ולא בטוח, כמו אריה בכלוב תמיד מתגעגע למה שלא שלי האם באמת היית לי, או שרק בראשי נשים רבות עברו כאן, ואלו שעצרו היו שבורות כמוני, או שפשוט ראו הלב שלי איננו , הוא כנראה אצלך ובגופן חיפשתי אך רק את חום גופך אותו מגע וריח, אותה פיסה של תום שלא באמת הייתה בך, אבל אהבת לחלום ואלוהים יודע, אצלי זה לא לא עבר מה שהלך הלך לי מה שנשאר"
בבלוג זה
בכל הבלוגים
