לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה



מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

9/2013

..The distance between us makes it so hard to stay


למה?

הם הרי החברים הכי טובים שלי.

 

אז כן, זה רק השבוע הראשון ללימודים,

אבל הוא  כולכך התנהל ברגל שמאל כל הזמן.

הם כל הזמן מסתובבים איתה. עם ''בושי''. הצבועה הזאת.

אני כול כך שונאת אותה, לא מסוגלת להיות לידה.

אז ביליתי את הפסקותיי לבד, חוץ מהראשונה שביליתי עם החבר הכי טוב שלי.

כול כך מחזיר אותי לעבר, ההפסקות לבד.

כולם מתרחקים ממני. אני מרגישה זאת.

אני מרגישה לא נאהבת, מרגישה כאילו אני כול כך צריכה להתאמץ כדי להיות איתם, 

ושהם מנדים אותי מהחבורה.

אני לא מסוגלת להיות ליד הבושי הזאת, והם רק איתה! וידוע להם שאני שונאת אותה.

 

אני מרגישה כול כך לבד. 

שאין לי עם מי לדבר.

לא אהובה, לא נאהבת, לא רצויה.

וזה מדכא להרגיש ככה,

באמת.

אחרי כל מה שעברתי בחיים הקצרים,

לא מגיע לי להרגיש ככה.

לא מגיע לי לבכות כל יום.

 

וגם לי יש לב.

וגם לי יש רגשות.

וזה מעליב שהם לא שמים על זה, לא רואים בכלל שיש לי רגשות.

 

באלי להעלם,

לא לספר לאף אחד, לעבור בצפר או לטוס לחו''ל לתקופה ארוכה.

לראות מי יידאג לי. מי יתגעגע. 

למרות שאני יודעת את התשובה.

 

מהימים האלה שאין לך כוח לחיות יותר...

 

נכתב על ידי .Stop and Stare , 2/9/2013 21:47   בקטגוריות feeling blue, אכזבה, דיכאון, חברים, מוזיקה, מסכנה, עצב, שמנה, שנאה עצמית, שחרור קיטור, פסימי, לבד, בדידות, גם כן חברים.., לא רצוי, דחוי, מנודה  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



כינוי:  .Stop and Stare

בת: 26




2,303
הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , חטיבה ותיכון , סיפורים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות ל.Stop and Stare אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על .Stop and Stare ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)