גם אחרי הסופת ברקים הכי קשה , תצא השמש.

לא עוד לא הייתי במסע פולין בו אני יהיה רק בסוף שנה. אבל הייתי במסע אחר מסע ישראלי..מסע של החיים שתורם ומלמד בניגוד לטיולים אחרים שהם רק לכיף המסע הזה הוא המסע . ומסע לעולם לא נגמר  כמו שאמרו לנו שם..

אז ככה הכל התחיל שנולדתי..חחח..סתם

(התחלתי לספר מה היה אבל אין לי כוח אז רק חברים שלי ידעו בדיוק)

הכל מקרה ההינו במערת המכפלה שזאת הייתה הפעם הראשונה שהיתי שם..

הינו בהר הרצל וביקרנו את הקברים של גדולי האומה ושל סבא שלי שנרצח בקרב על כפר הציון, ובשל נפגעי פעולות האיבה..

שמענו סיפורים על איך שחיילים נהרגו ועל אנשים שלא ידעו את השם שלהם בכלל..

אבל במרכז של המסע לפי דעתי היה משהו או אפשר לומר מישהו אחד:

ישראל עם מלעל/מלרע בהתחלה לא יודע ..יש לי מותאם..

ובקשה שזה לא תהיה התגובה שלכם..

אז ישראל היה המדריך שלי יותר נכון של הקבוצה שלי..הוא האיש הכי ישיר שאתם מכירים בעולם ושלא תבינו לא נכון זה דבר טוב..

ואז מה שקרה איתו זה רק-

ב3 ימים הראשונים התנהגנו עליו לא ממש טוב..אבל נראה לי האני התנהגתי יותר טוב..

ואז ביום הרביעי כאשר אנחנו חוזרים ממערת המכפלה האוטובוס של הקבוצה שלי נעצר בצומת ראשית ושוממת וכולם יורדים ונעמדים סביב ערמת אבנים שרשום עליהם משהו.

נדמה לי שכבר אז כולם קלטו שהוא עומד לדבר על מישו שנהרג בפיגוע אבל לא ציפו למה שקרה באמת..

לאחר ירדנו מהאוטובוס ונעמדנו במעגל..ישראל מתחיל לדבר ומקריא מה שרשום על המצבה "מתת רוזנפלדר-אלדר" ומסביר לנו שמתת היתה נשואה לו..מה שלא היה צפוי מכיוון שיומיים לפי כן הוא סיפר לנו שלאישתו קוראים מוריה..

לאחר מכן הוא ממשיך ומספר על מתת..שהוא גומר לדבר ועולה לאוטובוס.

כולם נשארים לעמוד במעגל לאיזה 5 שיניות ומתחילים לעלות גם-כן ,מפה ועד השינה היא שקט של סרר כבר שנים..

יופ לאחר מכן מספר לו ישראל את הסיפור על חבר שלו שהיה בטנק של גלעד שליט ונרצח גם כן..

ואם זה הוא  מספר לנו סיפור על חבר שלו מגמזו שגם כן נהרג ..

וחבר שלו מהיישוב שלו שגם כן נרצח..

וסיפור על אחות של חבר שלו שנהרגה בפיגוע ירי שמכרים של אותו חבר עזרו להגנה ולא סיפרו שום דבר לחברו.

וסיפורים שאין להם סוף..

את רוב התחושות אני ישאיר לי וללב ..

אבל כמה דברים כן יש לי לומר לכם שאני ישמח שהלכתי למסע הזה ושאני כבר מתגעגע לדבר עם ישראל..והוא חסר לי האיש וזה..ולמדתי הרבה על עצמי ועל העולם..

רות סוף..

 הנסיך הגדול..

החלטתי לקום לחיים ,לחזור מן המתיים..

בתקופה האחורנה התחלתי להבין את עצמי לראות את העולם בעניים שונות....אני עדין אותו האיש - הרגיש, האדיש ...

ואבל יותר חכם יותר מובן .

אולי אני עדין יטעה אולי אני עדין סתם יקשקש..אבל אני יבין את הדברים שלי...

אתם יודעים מה אני שונא...

שמועותתתתת.!!!

השבוע הכל מתמקד אצלי בשמועות גילית 2 שמועות הלא הבנתי איך הגיעות אליהם...טוב חוץ מאחת...אבל השניה איך?! למה?! מתי!? איפה!? מי אמר.!?

אני מכוון אצבע מאשימה לאיש אחד שנראה לי שעשה הרבה מאוד דברים כדי להעצבן אותי..

וגם הוא אתמול השתמש בספר שלי וששאלתי אותו "איפה הספר?!" הוא עונה..."החזרתי לך את זה כבר..!"

אהה נכון..חיפשתי הכל הבית ספר ואין את הספר..אז אני משאר שזה בלוקר שלו..

וגם תפסתי אוותו בשיעורים אם הגמרא.תנך.מקראות גדולות- שלי..

מה יש להגיד על זה..שיום אחד ימצאו גופה  שלו בשדה..חח סתם..הוא יהיה רק עם פנס..

ולנושא אחר..  ה"מסע ישראלי"

יש לנו בע"ה מיום שני עד מוצש ו12 ככה טיול..ש3 לילות ישנים בשטח ו2 לילות ישנים באכסניות..

מקווה שאני יענה ממנו...

טוב אני צריך ללכת לארגן את האחים שלי לשבת

..היה אמור להיות לי השבת בית ריק עם ההורים שלי היו לוקחים את אחותי הקטנה ואז האחים שלי היו מתפצלים לחברים שלהם.אבל ההורים שלי היו חייבים להשאיר את אחותי...

טוב שבת שלום..

                              מקווה שתגיבות למרות שלא יהיה לכם כוח לקרוא את זה..אחרי הכל לי לא היה כוח לרשום את זה..

טוב ..מקורה אנשים!? איך היה החופש..

לי בנתיים היה כיף..אתמול היינו אצל ידידה של ועשינו פארטי ..קנינו ודקה וXL וכל זה...וחגגנו..ובסביבות 2 ככה..הגיעו 2 שוטרים להשתיק אותנו..כמובן שבדיוק אני לא הייתי כי הייתי בשרותים.

מתאים לי להפסיד הכל..

אבל בסוף היה כיף נשארתי לישון אצלה ועשינו כיף.

(טוב  זה לא נשמע טוב..אז אני מתכוון לקבוצה של אנשים שעשינו את זה)..

{וואו זה עוד יותר לא נשמע טוב. טוב עזבו מי שהבין הבין}

אז בבוקר הלכתי לביתה וחזרתי לצהרים.

ועכשיו יש לחבר שלי בית ריק 3 ימים..

רק שאנחנו קצת אנשים. ואין הרבה מה לעשות...

וואי יש לי הרבה שעורי בית לחופש של עשיתי כלום..

חופש מהנה..

ו..היה מפגש!?!