קמתי בבוקר ,הרגשתי טוב .
קמתי מהמיטה, הלכתי לשירותים ועשיתי את ענייני הבוקר שלי,
חזרתי לחדר ונזכרתי שאני מעירה את ברנדון ביום שישי, הוא לא עובד.
" ברנדון, קום, שבע ורבע!" צעקתי לו מהחדר.
" את יכולה לעשות את זה יפה, את יודעת, בלי כל הצעקות!"
צעק לי מהחדר שלו.
" אני יודעת " השבתי לו ונפרש חיוך על פני.
הוצאתי לעצמי בגדים מהארון, היה ממש אבל ממש חם באותו יום.
לבשתי חולצת בית בספר בצבע טורקיז ממש בהיר, וג'ינס ממש קצר בצבע שחור.
נעלתי את האולסטאר השחורות שלי והלכתי לאכול ארוחת בוקר –
לא לפני שהזלפתי על עצמי בושם וסידרתי את התיק לפי המערכת באותו יום.
ירדתי למטה וראיתי את ברנדון מבשל- כנראה מצב רוח טוב.
ליד השולחן ראיתי את החברה החדשה שלו-סנדי.
שמתי לב שהיא גם הייתה לבושה בחולצה שלו-
ובמכנס קצר שלי כנראה שהיה בארון של ברנדון.
אכלתי ודיברתי עם סנדי וברנדון הסיע אותי לבית ספר.
הוא הוריד אותי בשער ונשק לי בלחי. נכנסתי לבית הספר ופתחתי את הלוקר שלי
,באתי לקחת את הספר באזרחות והוא נפל לי מהידיים.
"לעזאזל" קיללתי וראיתי יד משיטה לי אותו מהרצפה.
"הנה, קחי" הסתובבתי, מאט.
" מה אתה רוצה?" שאלתי אותו בקור רוח.
" שנחזור" אמר לי.
סגרתי את הלוקר שלי והסתכלתי עליו.
" ומה יצא לי מזה?" שאלתי אותו בטון מגעיל.
"תראי, שנינו יודעים שאת עדיין אוהבת אותי, וגם אני אוהב אותך,
אנשים טועים, ואני עשיתי טעות ענקית" אמר לי מאט והסתכל
עלי במבט שידע שנמסתי מימנו.
"מאט, אא.."הסתכלתי עליו וגמגמתי.
" מה אתה רוצה מימנה?" שמעתי לפתע ומאחורי,
הסתובבתי וזה היה איאן.
" תירגע, אני רק רוצה לדבר איתה" מאט ענה לו.
" תניח לה, עשית כבר מספיק" אמר לו בחזרה איאן
וזה היה נראה כאילו הם עומדים ללכת מכות.
" מה אתה יודע בכלל? לפני שהגעת היינו בסדר גמור,
חצי שנה היינו ביחד ? אתה לא מבין אפילו למה נכנסת!
לא היית כאן אפילו ! פתאום אתה נוחת עליה ! תתחפף ומהר !"
מאט צעק עליו והיה כבר ממש עצבני.
" מאט ואיאן, תפסיקו" הסתכלתי עליהם.
איאן התחיל לקלל אותו וגם מאט והם ממש רבו,
הלכו מכות, כל מה שאפשר לדמיין.
ניסיתי לצעוק עליהם אבל לשווא.
אחרי הצילצול סגן המנהל ראה אותם ולקח אותם למנהל.
ראיתי אותם נכנסים לכיתה, ראו עליהם שהם בריתוק לשבוע הקרוב.
קיבלתי אסמס ויצאתי מהכיתה כדי לראות.
זה היה מברנדון.
" אני וסנדי נוסעים לסופ"ש בצימר בצפון, החלטה של הרגע האחרון,
יש לך אוכל במקרר ומפתח, את יכולה להזמין את טיילור או משהו, מת עליך (: "
קראתי את האסמס וחייכתי, הערב מפגש אצלי,
אני צריכה להודיע לכולם.
אחרי בית ספר, הודעתי לכולם על הערב ,
ופניתי ללכת הביתה.
התחלתי ללכת הביתה, ויד תפסה לי את הזרוע.
" תירגעי, זה אני" זה היה איאן.
" מה אתה רוצה?" שאלתי אותו בכעס.
" רציתי לבקש סליחה על היום בבוקר" אמר לי.
"תתחפף, אני לא רוצה לדבר איתך" אמרתי לו והסתכלתי עליו,
הגענו לבית שלי.
" לא תזמיני אותי למים?" שאל אותי בחיוך.
" מה שבא לך" עדיין כעסתי.
פתחתי את הדלת עם המפתח ועליתי לחדר שלי,
משאירה אותו עם המים שלו.
התעצבנתי וטרקתי את הדלת בעצבים.
שלחתי לטיילור אסמס על הערב, היא לא הייתה בבצפר,
והיחידה שלא ידעה על הערב.
שכבתי במיטה ועצמתי את עיני.
הרגשתי צל מעלי, פתחתי את עיני וראיתי את איאן עומד ומסתכל עלי.
" אתה לא צריך ללכת לאנשהוא ?" שאלתי אותו בתוקפנות.
"לא חושב" ענה לי.
קמתי מהמיטה." אוף, למה אתה כזה מגעיל, מה הבעיה שלך ?
היית חייב להגיב לו? אני לא רוצה אותו בכלל !" צעקתי עליו ו
הוצאתי את כל מה שישב לי על הלב .
"אני מצטער" אמר לי ברצינות.
" אני לא רוצה שתצטער, נמאס לי מימנו כבר ! וגם מימך !
מתי תבינו שאתם לא יכולים לשחק בי? נמאס לי כבר !"
כבר ממש צרחתי והרגשתי את הדמעות עומדות בגרון.
" אולי זאת הבעיה שלך, שאת חושבת שכולם משחקים בך! שכולם רוצים אותך ! זה ממש לא ככה ואת צריכה להפסיק להתפרץ ככה כל פעם שאת חושבת שמישהו מדבר עליך ! " איאן התחיל לצעוק עלי.
" מגעיל, תעזוב אותי כבר, תלך כבר, אני ממש לא חושבת שכולם רוצים אותי, בסדר? ! "
" את כן חושבת ככה ! אבל את יודעת מה? רואים עליך שאת רוצה אותי " איאן נעמד מולי קרוב והשיב לי.
"אני לא"
" אה, לא? ראינו כבר איך שאת מאבדת שליטה, כמו לפני כמה ימים, אם אחיך לא היה נכנס את יודעת שהיינו שוכבים !"
" איך אתה מעז? ממש לא הייתי שוכבת איתך !היית מת שאני אשכב איתך !" צעקתי עליו וכבר כמעט יצאו לי הדמעות, אפשר להגיד שהעצב התחלף בכעס.
" אם כבר את לא משחקת באף אחד, אני משחק בך, וכן היינו שוכבים ,את יודעת את טוב מאוד, את רוצה להגיד שאיתו לא שכבת? אני חושב שכן" הסתכלתי עליו המומה.
"מה זה עניינך עם מי שכבתי ועם מי לא ?!" צרחתי עליו.
" שש, תירגעי"
" אני אגיד מה שאני רוצה, ואף אחד ובטח שלא אתה יצליחו להשתיק אותי ו-" התחלתי לצעוק עליו שוב והוא קטע אותי.
הוא נישק אותי בסערה וכל הכעס נעלם והתחלף בתשוקה אחד לשני.
זרמתי איתו ,לא יכולתי להתנגד לו.
עמדנו מתנשקים ובולעים אחד את השני, הלשון שלו התערבבה בפי.
הוא השכיב אותי לאט לאט על המיטה והמשיך לנשק אותי, איאן ירד לצוואר שלי ונישק אותו ,
מלקק ואני נאנחתי , אין ספק שהוא יודע מה מדליק אותי.
הוא הוריד לי את החולצה והעיף אותה לצד הרחוק של החדר, ממשיך לנשק לי
את הצוואר ויורד לכיוון החזה שלי.
נאנחתי חלושות ושמחתי שאין אף אחד בבית.
הורדתי לו את החולצה, הוא היה מעלי והתחיל לנשק ולמצוץ לי את הבטן,
זה היה כל כך נעים, הוא יודע מה הוא עושה.
הוא הוריד לי לאט את המכנסון שלי ונישק אותי בבטן התחתונה.
נאנחתי תחתיו והתפתלתי, זה הרגיש כל כך טוב.
המשכתי לנשק אותו ,צמאה למגע שלו עד שחשבתי שאני כבר באמת מאבדת שליטה,
באמת פחדתי לשכב איתו.רק זה היה חסר לי,
שיצא לי שם של נותנת.
הוא בא לפתוח לי את סוגר החזיה עם יד אחת ובאמת שהיה קשה לי להתנגד לו,
אבל הצלחתי.
" לא" לחשתי לו במעומעם.
"ששש " לחש לי באוזן .
מהר מאוד התעשתתי.
"איאן, לא" אמרתי לו בקול רם יותר אבל עדיין חלש.
" מה לא? תגידי שאת לא רוצה אותי עכשיו "
אמר לי והסתכל עלי, מחכה לתשובה.
הרגשתי שאני מאדימה לאט לאט.
" אא..א"
עריכה :
שלום לכולם (:
פרק יעלה עד סוף השבוע, הוא בשלבי כתיבה. היום ערב יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה , הרגשתי שאני חייבת לציין את זה .
כתבתי משהו קטן .
אמא שבורה, אבא הרוס,נועה הקטנה עדיין לא מבינה.
היא עדיין שלא מבינה שלא תחזור. שלא תעמוד שוב בפתח הדלת, בחיוך גדול, ממהר לחבק אותנו, היא לא מבינה שלא תרגיע אותה, ולא תקרא לה סיפור.
אם היית יודע איך כולם נראים, היית מתאמץ יותר לחיות,
כי כשעלית למעלה, לקחת את כולם איתך. ורק הגוף שלהם נשאר אותו הדבר.
אני מתגעגעת. ורוצה אותך לידי. אני רוצה שתגיד לי שהמצב יסתדר, שהכל יהיה בסדר, כי אין מי שירגיע אותי.
מחכה שתבוא לקחת אותי איתך,
אחותך הקטנה.
יהי זכרם ברוך.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
