בלוג סיפורים(:

ולא לשכוח, תגובות !(:

 

פרק 11:

 

"מהה..מה זאת אומרת לילה סוער ?" התחלתי לגמגם בבהלה.

"מה ששמעת" אמר לי והתקרב ,תופס לי בזרוע ומפיל אותי שוב על המיטה,מנשק אותי, נאנחתי.

 

התעוררתי בבהלה. אלוהים ישמור, זה היה רק חלום.

קמתי מהמיטה, הייתי לבושה בחזייה ותחתון, גאד.

ציחצחתי שיניים, לקחתי לי מכנס ג'ינס קצר וגופייה ורודה בהירה צמודה ,חזייה ,

תחתונים ונכנסתי למקלחת.

יצאתי וסירקתי את שיערי.

הסתכלתי על השעון. 10:26.

ירדתי למטה וברגע שראיתי את הסלון נראה, ראיתי גם למה ברנדון עצבני.

"בוקר טוב ?" שאלתי את ברנדון, חוששת .

" בוקר טוב באמת, אני צריך לחזור בבוקר ולראות ככה את הבית ? אמרתי שמותר לך להזמין כמה חברים ! 

חברים ! לא את כל השכבה!" הוא לא צעק עלי, אבל נשמע קצת עצבני. 

נו טוב, אני קצת מתוסבכת.

" סליחה ? אני אנקה הכול, מבטיחה"

"אני יודע שתנקי הכול, אני לא דואג לזה "

"יופי" נשמתי לרווחה.

" אה, וגם לא הרשיתי לך להביא מישהו לישון פה " אמר,כבדרך אגב.

"מה זאת אומרת ? אבל אף אחד לא ישן פה. בעצם, אולי טיילור, לא זוכרת".

" אז בפעם הבאה, כדאי שלא תשתי כי בטח כואב לך הראש בצורה מטורפת עכשיו,

ותשימי לב למה שאת עושה, כי אם קמת בבוקר לא לבושה, אני לא לוקח אותך לבדיקת הריון".

" אל תדאג, קמתי לבושה לגמרי, אבל מי היה פה ?"

"אני לא זוכר איך קוראים לו, הוא רזה, ויש לו שיער חום כזה"

" ארוך ?" שאלתי אותו, מתפללת שזה לא מה שאני חושבת.

" כן".

"טוב, אני יוצא לקניות ולאדי, אנחנו רואים משחק בצהריים, אז אני אחזור עוד שלוש- ארבע שעות, תנקי "

 אמר והצביע לבסוף על הבלאגן בסלון.

"I DON’T MIND SPENDING EVERYDAY..."נשמע הפלאפון שלי מלמעלה.

עליתי לחדר ועניתי.

" הלו?"

" אז כבר קמת ?"

" מי זה ?" שאלתי, מופתעת.

"זה שבילה איתך את הלילה" ענה לי בקול שאני חייבת לציין שהיה סקסי רצח.

"איאן, מה אתה רוצה ?"

"תרגעי,רק לדבר".

"ממתי אתה רוצה לדבר ?"שאלתי בקול מופתע.

" צודקת, אני לא רוצה לדבר "

" אז מה אתה רוצה ?" שאלתי, נאנחת.

"רק רציתי לבדוק שלא שכחת אותי חלילה"

" אל תדאג, לא שכחתי ,למרות שזה היה ממש מקל עלי"

"טוב, אתה תמשיך לדבר על דברים לא חשובים, 

כי אני צריכה לסדר את הבלאגן"

" הבאלגן שהשארתי אחרי?"שאל

" אל תדאג, הבלאגן בסלון"

נשמע צלצול בדלת.

"טוב, כמה שנחמד לי לדבר איתך אני חייבת ללכת כי מה לעשות- גם לי יש חיים " 

אמרתי לו בציניות וניתקתי.

הלכתי לפתוח את הדלת.

" היי, אני אביב,השכן ממול, עברתי היום בבוקר ואני לא מוצא כוס לקפה וסוכר, יש לך ?" 

הוא אמר נשען על פתח הדלת, ואני הייתי בהלם.

פשוט אין דברים כאלה, איזה חתיך, שמישהו יעזור לי.

" אה, כן, תכנס". אמרתי והכנסתי אותו,סוגרת את הדלת.

"בבקשה אל תשים לב לבלאגן", אמרתי והושבתי אותו בסלון בזמן שאני נכנסת למטבח.

" חח, זה נראה כאילו הייתה כאן אתמול מסיבה של תיכוניסטים"

 אמר וגיחך ואני חזרתי לסלון עם הדברים.

"אממ, זה בדיוק מה שהלך כאן" אמרתי לו, מהססת.

" רגע, את עדיין לומדת ?בת כמה את ?"

"אני בת 17, אני גרה כאן עם אח שלי "

"אהה, אוקיי" אמר ולקח את הדברים, מתקדם לעבר הדלת.

" טוב,ביי, אם תצטרך משהו אני כאן" אמרתי לו והוא יצא.

'איזה מטומטמת !' חשבתי לעצמי והתחלתי לנקות.

התיישבתי על הספה, מרוצה, והיה רק שתיים.

הבית נראה כבר טוב, הלכתי לנמנם.

קמתי, והיה חושך,הסתכלתי על השעון 20:07.

סידרתי את השיער וירדתי למטה, כשהגעתי למטבח, חשבתי שאני חולמת. 

אביב ישב שם עם ברנדון ואדי, והם צחקו על משהו לא ברור.

" בוקר טוב, ישנונית" ברנדון אמר לי כשנכנסתי לקחת כוס מים.

"הי, סורי שהתעצבנתי בבוקר" אמר

" אבל הייתם חייבים לראות איך זה נראה, הבית היה נראה נורא, ופתאום יורד לי ילד מהמדרגות, 

ממלמל משהו ויוצא, אלוהים ישמור ו-" 

אמר ופנה לאדי ולאביב ואביב הסתכל עלי בפליאה בעוד שאדי צוחק.

קטעתי אותו מהר. " טוב ברנדון, מה זה משנה מה היה" אמרתי בהיסוס בצחוק מזויף ואז נזכרתי במשהו,

 מחר הטיול השנתי, המורה דיברה עליו רק אתמול בכיתה.

" טוב, אני הולכת להכין תיק, אני עוזבת את הבית" אמרתי, מתלוצצת.

כמובן שברנדון נהיה אדום.צחקתי.

" סתם, מה נבהלת? הטיול השנתי מחר, תרגע" אמרתי לו, עדיין מגחכת.

" סופסוף הזדמנות להפטר ממך, ועוד ליומיים שלמים !" אמר בקול רם, וצוחק ,אדי הצטרף אליו.

" באמת הזדמנות להפטר מימני, רק אל תתפלא אם שבוע אחרי אנחנו נצטרך ללכת לעשות בדיקת הריון"

 החזרתי לו ואביב ואדי עמדו להתפוצץ מרוב צחוק, ברנדון כמובן נהיה אדום.

"ונסה, תזהרי, אני הורג אותך !" אמר ופנה אלי.

"אלוהים ישמור, מה עכשיו אני גם צריך בבית שלי ילדה בת 17 בהריון, שמישהו יזרוק עלי משהו ומהר" 

אמר ויוצא מהמטבח, ממלמל לעצמו.

עליתי מרוצה מחדרי והתחלתי לסדר את התיק.

 

בוקר -9:30

ישבתי באוטובוס של בית הספר ליד הבן אדם שהכי לא הייתי רוצה לשבת לידו- איאן.

 רגע ישבתי וצחקתי לי עם טיילור, ורגע שני המורה צעקה עלינו כי אנחנו לא מקשיבות למדריכה והפרידה בינינו, 

ועכשיו אני תקועה.

" נו, את נהנית בחברתי ?" אמר, מגחך לעצמו.

"ממש לא, אני רוצה לחזור לטיילור".

" אני לא עושה לך את זה ? לא ידעתי שאת אוהבת בנות, אני אשתדל לשמור מרחק, אל תדאגי".

" בבקשה תשמור מרחק" אמרתי ,מתפללת לעצמי שהוא באמת יאמץ את זה.

עצמתי עיניים ותקעתי את האוזניות, ניסיתי להרגע ולשמוע מוזיקה עד שקרה מה שקרה.

הרגשתי שפתיים לוחצות עלי,פתחתי את העיניים, ונאנחתי, דחפתי אותו מימני.

" תניח לי כבר, מה אתה לא מבין?" צעקתי עליו ,הייתי ממש עצבנית.

" תרגעי" צחק לעצמו.

"איאן, אני לא רוצה לריב שוב, פשוט תניח לי כבר, אני לא רוצה אותך, למה אתה לא מבין ?"

" כן, בטח. על מי את חושבת שאת עובדת ? אני יודע, זוכרת ?

 ולא אמרתי לאף אחד מה שקרה בינינו"

"כי לא קרה כלום !" מחיתי.

" כן, בטח, תמשיכי לשקר לעצמך".

"אני לא ! אני רוצה שתניח לי ושלא תדבר איתי יותר ! אני לא רוצה אותך ! 

תמצא לעצמך מישהי אחרת , מספיק כבר !" צעקתי ועמדו דמעות בעיני, הוא שתק.

כל הנסיעה עברה בדממה, וגם המסלול, וגם הערב, כל זמן חשבתי עליו, ועל אביב. 

אני, מדיסון וטיילור נתקענו עם אמנדה ואנג'לה בחדר, אבל לא דיברנו.

אחרי ארוחת ערב הייתה מסיבה, לבשתי שמלה לבנה קצרה ופשוטה,

 היא הייתה ממש יפה עלי, ונעלתי כפכפים- היה חם.

רקדתי עם טיילור.

" אני הולכת דקה לשירותים לסדר את השיער והאיפור" צעקתי לטיילור.

" סבבה, תחזרי מהר" צעקה לי בחזרה,

 בגלל המוסיקה ורעש והלכה לרקוד עם מדיסון וכמה בנות.

הלכתי לשירותים והייתי המומה. הרגשתי את הדמעות על הפנים שלי,

 ממש הרגשתי את הלב שלי נשבר.

אמנדה ואיאן- מתי זה קרה ?

ברגע הזה הבנתי- אני כן משקרת לעצמי, ואני כן מכחישה.

הוא צדק-אני כן מרגישה אליו משהו, האמת שאני מרגישה הרבה.

אני אוהבת אותו.

רצתי לחדר והסתובבתי כששמעתי קול גברי קורא לי.

"אני מצטער על הכול, אני אוהב אותך" אמר והתקרב כדי לנשק אותי.

 

 

 

פרק 12:

הסתובבתי והלשון שלו כבר הייתה תקועה בפי.

פתחתי את עיני. מאט ? מה הוא רוצה ? טוב זה די ברור.

דחפתי אותו מעט, אבל הוא לא הפסיק.

לפתע ראיתי את איאן מרוצה מעצמו, יוצא מהשירותים .

הוא  הסתכל עלינו ונראה מעוצבן, ברגע שראיתי אותו זרמתי עם מאט.

כשהוא הלך דחפתי אותו חזק יותר עד שנכנע.

" מאט, לא "

" אבל למה ? ונסה, היינו חצי שנה ביחד ! חצי שנה ! איך את יכולה לזרוק הכל לפח ? 

כל מה שעברנו ?"

" מאט, תפסיק" אמרתי ובלי לומר מילה הלכתי לחדרי.

נכנסתי לחדר, התיישבתי על המיטה ובכיתי. ובכיתי. ובכיתי.

אני יודעת שאנחנו לא ביחד בכלל, אבל מה שהוא עשה הרג אותי.

איך כל החברים שלי הולכים לאמנדה ? איך ? אני עד כדי כך נוראית ?

טיילור נכנסה ואיתה מדיסון, הן היו המומות וניגשו אלי.

" מה קרה בובי ?" טיילור אמרה .

" איאן..הה..הההיה בשירו..בשירותים עם אמנדה "הייתי חנוקה.

" ורא..וראיתי הכל " אמרתי והדמעות כבר חנקו אותי, הבכי המשיך.

הן חיבקו אותי וניחמו אותי עד שסילקתי אותן מהחדר כדי שילכו למסיבה.

נשארתי לבד והתקלחתי. הוצאתי מהתיק הגדול מכנס קצרצר וגופיה ונשכבתי במיטה.

לפתע נפתחה הדלת ושוב ראיתי את מאט.

" קרה משהו ?"שאלתי אותו בעודי שוכבת במיטה.

" לא כלום" אמר ונכנס ,סוגר אחריו את הדלת ומסובב את המפתח שהיה בידית.

"מה אתה עושה ?! תפתח !" צעקתי, פחדתי.

"את לא מבינה, את חייבת לסלוח לי ! לא עשיתי שום דבר ! באמת !

אני רוצה אותך ! למה את לא קולטת ?!" אמר והלך לכיווני, 

נדף מימנו ריח חריף של אלכוהול.

" מאט, אתה שיכור, תפתח את הדלת ובוא נצא מכאן" אמרתי לו, ניסיתי להישמע רגועה, 

למרות שהייתי היסטרית לגמרי.

" לא ! את חייבת לסלוח לי ! אנחנו צריכים להיות ביחד !" צעק עלי.

" בסדר, רק בבקשה, אני רוצה שתלך" אמרתי בקול שקט.

" לא ! את אומרת את זה רק כדי שאני אלך".

"מאט, תפסיק" אמרתי בקול שקט והסתכלתי לתוך עיניו.

" אני לא אפסיק עד שלא תביני איזה טעות את עושה !" אמר וצעק עלי.

" מאט" החזרתי ודמעות עמדו כבר בעיני, מאיימות לפרוץ.

"תפסיקי לעשות את זה " אמר בקול תקיף, באמת שפחדתי.

"צא"

"לא"

"בבקשה" אמרתי, נחנקת כבר מהדמעות.

" את לא מתגעגעת למה שהיה לנו ? אני עוד זוכר את הפעם הראשונה שהתנשקנו" 

אמר והחזיק חזק בזרועי.

" זה היה מזמן, זה עבר " אמרתי וניסיתי לשחרר מימנו את ידי,

 כששם לב לזה הוא רק הידק את אחיזתו.

הוא הסתכל לתוך עיני, ופתע דחף אותי לכיוון הקיר, מחזיק בשתי זרועותיי .

"תשש..תשחרר" לחשתי בקול חנוק.

"אני עוד זוכר לפני חודשיים את הפעם הראשונה שלך, את לא זוכרת ?" אמר בלחש.

" די, זה נגמר" ניסיתי לדחוף אותו, אבל זה לא עזר,הוא רק התעלם מניסיונותיי להתנגד לו.

הוא מחה דמעה שלי, ובלי הסבר, נישק אותי,הכניס את לשונו לפי ואני ניסיתי להתנגד בכל כוחי.

" אולי תפסיקי כבר ?" צעק והכה עם ידו על דלת הארון שהייתה לידנו וזו נפתחה.

"די" לחשתי בכוח שנשאר לי. הוא רק הניד את ראשו כסימן ל "לא" והניח את זרועותיו על הפנים שלי.

הוא נישק אותי שוב, דחף את לשונו לפי,ואני ניסיתי לדחות אותו. פתאום הוא נראה לי כל כך מגעיל,ודוחה.

מאט תפס לי במותניים חזק עד שזה כבר כאב לי והשכיב אותי על המיטה וממשיך לנשק אותי.

החולצה שלי עפה ורציתי לצרוח, אבל כשרציתי לעשות זאת הוא רק הצמיד את שפתיו לשלי.

הוא ליטף לי את הבטן והוריד את המכנס הקצר,ממשיך לנשק אותי וללטף לי את הירכיים.

אני זוכרת צרחה, אני חושבת שהיא הייתה שלי.

פתאום דפקו בדלת, ואני התפללתי שמישהו יפתח. הוא כיסה את פי בידיו ולחש לי "שש".

" זאת חגית, המחנכת. רציתי לדעת כמה אתן סופית בחדר."

הייתי כל כך שמחה ברגע ההוא. מאט נתן לי לקום ואני לבשתי את החולצה והמכנס ,

פותחת את הדלת ונותנת לו לצאת.

" כן ?" אמרתי לה בכל הכוח שיכולתי להשיג.

" את מרגישה טוב ?" שאלה.

" כן,אני בסדר גמור" השבתי בחיוך מזויף.

"אוקיי, כמה אתן?"

"חמש" עניתי.

בסדר, תודה" חייכה, רשמה משהו בקלסר ויצאה. התיישבתי על המיטה והוצאתי הכל, בכיתי כל כך הרבה. 

לא האמנתי שהוא יכול לעשות לי דבר כזה.

פתאום דלת נפתחה.

" אמנדה פה ?"ראיתי את איאן והנדתי את ראשי.

" הכל בסדר ?" שאל ופנה לכיווני.

הנהנתי קצרות.

" מה קרה ? עשו לך משהו ?" שאל ולא הגבתי.

" תראי, זה שאני מגעיל לפעמים לא אומר שלא אכפת לי"

רציתי להגיד לו שאני אוהבת אותו,

 ושאני מצטערת ושאני רוצה להיות איתו ולספר לו כל מה שקרה עם מאט ושיבין אותי ויחבק אותי כמו שאני רוצה.

" אני לא מרגישה טוב" אמרתי בקול שקט במקום .

"להשאר איתך?" שאל ואני הנהנתי.

שמתי את ראשי על ברכיו עד שהעייפות גמרה עלי.

מקווה שאהבתם, עכשיו תגובות ! ( :