בלוג סיפורים(:

היי לכולם(:

העליתי פרק ראשון.

בלי חפירות- תהנו(:

פרק ראשון- יום הולדת שמח:

"ונסה קומי, את שוב תאחרי! " צעק לי ברנדון מהמטבח.

"טוב , אני קמה" נאנחתי וקמתי, בוהה בדלת, ואז נזכרתי, היום הרביעי במרץ, היום יום ההולדת שלי !

היום אני בת 17!

טוויט טוויט אסמססס.

הלכתי לבדוק את הפלאפון- שני אסמסים.

אחד מטיילור :

"יום הולדת שמח, מדהימה אחת, אוהבת אותך(: "

ואחד מאדי: 

"מזל טוב יפה , אני אקפוץ אחר הצהריים ".

חייכתי. אבל ברגע נעלם לי החיוך- אין שום דבר ממאט.

יכול להיות שהוא שכח ? התעשתתי ברגע -אין סיכוי ששכח, בטח הוא יגיד לי משהו בבצפר.

הלכתי מהא לשירותי כדי לא לאחר- השעה הייתה כבר שבע ורבע.

אחרי שסיימתי את ענייני הבוקר שלי, פתחתי את הארון - במיאמי כמעט תמיד חם, אז בחרתי לעצמי מכנס קצר צמוד חום וחולצת בצפר צמודה לבנה, ושמתי את האולסטאר הנמוכות שלי. פיזרתי את השיער שנראה ממש טוב - חלק אבל עם קצת בקבוקים בקצוות- ממש יפה.

התאפרתי- אבל לא יותר מדי, רק עיפרון, איליינר מסקרה, ושמתי גלוס.

הזלפתי על עצמי קצת בושם וירדתי למטבח- שם חיכה לי אחי ברנדון.

"יום הולדת שמח" אמר לי בחיוך והושיט לי חבילה קטנה.

פתחתי אותה במהירות וגיליתי מצלמה כסופה ממש יפה(:

"אוי, לא היית צריך" אמרתי וקפצתי עליו לחיבוק.

"בשבילך, הכול" אמר והוריד אותי.

שתיתי שוקו במהירות ונסעתי עם אחי לבצפר.

"מה עם מאט?" שאל אותי בפרצוף מעוקם, הוא לא אהב אותו במיוחד.

"הכול בסדר, ותפסיק עם הפרצוף הזה, הוא ממש נחמד" אמרתי לו בדיוק כשהגענו לבית הספר.

"ביי אמר לי ונשק לי על הלחי, חיבקתי אותו ונכנסתי לבית הספר.

בדיוק בכניסה פגשתי את טיילור.

"יום הולדת שמח, קוקי !" אמרה לי וחיבקה אותי מאה פעם.

"מה את עושה בערב?" שאלה.

"אחי יהיה בבית, אבל לא יפריע לנו- אני אגיד לכולם שיש מסיבה לכבוד היומולדת שלי" אמרתי לה.

"מעולה, גם אדי יהיה?" שאלה אותי.

"נראלי שכן, אולי זאת תהיה ההזדמנות שלך!"

"כן בטח, טוב נראה  לגבי זה". אמרה לי וחייכה.

הלכנו לכיוון הכיתה ואז ראיתי את מאט מדבר עם מישהו שאני לא מכירה- אבל ממש חתיך.

התקדמנו לעברם, מאט שם לב אלי ובא לחבק אותי.

"מאמוש, יום הולדת שמח" אמר לי ונישק אותי ברכות.

"ידעתי שלא שכחת" אמרתי וחייכתי גם אני.

"היום בערב אצלי בבית, יש מסיבה לכבוד היומולדת, ואתה גם יכול להזמין את החבר שלך".חייכתי

"סבבה".

לפתע, הילד החדש בא ללחוץ לי את היד.

"נעים להכיר, אני איאן ,אני ומאט חברים מגיל קטן מאוד וחזרתי מקנדה עם ההורים". אמר וחייך ואני? הרגשתי שאני נמסה.

"נעים מאוד".

אני וטיילור הלכנו לכיתה וטיילור רק חפרה לי על זה שהוא חייך וגם שהוא רוצה אותי ודברים כאלה- הזכרתי לה שיש לי חבר והיא שתקה.

למדנו כל היום, ובהפסקה הזמנתי עוד מלא ילדים אלי בערב.

המורה הציגה בשיעור הרביעי את איאן והורתה לו לשבת שורה מאחורי.בבית הספר שלנו יש שלוחן לאחד שמסודרים בתורים בכיתה.

פתאום, באמצע השיעור החמישי, הרגשתי משהו מטייל לי על הגב, נבהלתי והסתובבתי וראיתי את איאן מחייך אלי ומלטף טותי עם היד שלו.

אני לא אכחיש שנמסתי ורציתי שימשיך אבל הורדתי לו את היד והמשכתי להתרכז בשיעור.

אחרי כמה דקות, הרגשתי דידוג נעים כזה- על הרגל שלי.

על הירך. הסתובבתי והוא טייל לי עם היד על הירך, למעלה למטה.

הסתכלתי עליו והוא חייך. רציתי שימשיך- אבל בכל זאת- יש לי חבר, שבמקרה הוא החבר הכי טוב שלו כאן.

הורדתי לו את היד ולחשתי לו.

"מה הבעיה שלך?"

"כלום, למה זה מפריע לך?" לחש לי בחזרה וחייך.

הרגשתי שאני מאדימה.