אז הכל בסדר, שום דבר לא קרה אבל הריקנות הורגת אותי.. ואני מוצאת את עצמי בוכה ולא יודעת אפלו על מה. כאילו אין לי סיבה אמיתית לקום בבוקר. אין לי משהו לחיות בשבילו... ואם הכל בסדר עם כולם למה אני מרגישה כ"כ לבד?
"והעצב לא איחר לבוא, הוא תופס מקום כאילו הוא הגיע בשבילך..."