אז בימים האחרונים אני חושב על האקסיות שלי המון
לא על כולן,כי זה יותר מידי
אלא על אלא שהשפיעו עלי,ושינו את מסלול חיי לתמיד
חשבתי לספר עליהן,יותר בשביל עצמי אבל אני לא מרגיש בנוח לכתוב בשום מקום אחק מאשר בבלוג הזה.
נתחיל בהדר שאי אפשר באמת לקרוא לה אקסית כי היינו ילדים,שגרתי ביהוד והייתה שכנה מתחתי,לפני שנים
יום אחד שאחותי הייתה בחדר ואמא שלי הייתה בעבודה,היא באה אלי
כרגיל התעסקנו עם האוגרים שלי,כי בגיל הזה מה כבר יש לעשות הא?
בשלב מסויים היא פשוט השתמשה בכוח וגנבה ממני נשיקה,ממש נשיקה,הייתי בהלם כי רק עכשיו התחלתי לקלוט את האהבה שלי לבנות
שנה אחרי זה עברנו מיהוד לרמלה
כלום לא ממש קרה ברמלה,אבל שנסענו לחופשה הקבועה שלנו באילת קרה הרבה
פגשתי את אדווה,בלונדה יפה שדיברה בפלאפון כל יום כל היום,הייתי סטאלקר שלה עד יומיים לפני היום האחרון,היא תפסה את המקום שאני בד"כ יושב בו במלון
והיא ידעה שאני יבוא לשבת שם,מסתבר שגם היא חיכתה שנדבר.
חיכתה שאני יעשה את המהלך ועשיתי אותו,היה לי יומיים להיות איתה כל הזמן
וזה מה שעשיתי,פעם ראשונה שהרגשתי ככה למישהי,הייתי מוכן לשנות את עצמי מאפס
התחבקנו בגשם,באילת,שהיה ברגע הראשון שיצאנו עד הרגע שחזרנו,זה היה הזוי כי זה לא היה צפוי ובא משום מקום
שחזרתי הביתה המשכנו לדבר,המשכנו "להיות ביחד" כיביכול אבל היא גרה בבאר שבע ואני ברמלה,מבינים את הבעיה
היא הכניסה אותי לתרבות הפאנק האימו וכל הסגנון הזה,ככה אני נכנסתי לזה
שבועיים אחרי זה היא פשוט הפסיקה לדבר איתי ללא שום התראה,לא ענתה לשיחות לא להודעות לא לכלום,כאלו לא הייתי קיים
זו הייתה הדרך שלה להפרד ממני
אחריה הכרתי את נטלי שהיא לא אקסית,אבל היא מישהי ששינתה את מסלול חיי
נטלי זה סיפור מהסיוטים
חבר הכיר לי אותה,ראיתי אותה וישר נדלקתי עליה,נשרפתי עליה
כ"כ חזק שזה נשאר כ"כ הרבה זמן ורוב הזמן היא בכלל לא ידעה
היא לא רצתה אותי,או שכן,זה אף פעם לא היה ברור
היא שיחקה בי כמו צעצוע,עשתה בי כרצונה וכל מה שהיא רצתה ממני עשיתי
תמיד הייתי שם בשבילה ולא הפסקתי עד לרגע שהיא פשוט נעלמה
רבנו המון,היא המציאה תרוצים בלי הפסקה
4 שנים הייתי "דלוק עליה" שזה התברר יותר כאובססיה
בין השנה הראשונה הייתה הפוגה,שניצלתי אותה
היו לי שתי אקסיות,אני אדבר על אלה המשמעותית יותר
ילדה שחבר אמר לי לדבר איתה,כי סתם ראינו אותה עם כמה חברות שלה
אז דיברתי עם חברה שלה בתכלס,כי רציתי אותה ולא את אלה בהתחלה
אבל האופי של אלה משך אותי,היא השיגה אותי בתוך שניות אפילו שהיא לא רצתה אותי בהתחלה
אחרי זה התראנו עוד כמה פעמים,אלה הייתה מדהימה
אבל היא גם ריסקה חלקים ממני,היא שגעה אותי בלי הפסקה
ובסוף היא נפרדה ממני,ושבוע אחרי זה אמרה לי שהיא אוהבת אותי והיא לא יכולה בלעדי
וככה זה המשיך שנתיים,היא לא הפסיקה לומר שהיא מאוהבת בי
ואני לא האמנתי לה רוב הזמן,ובשלב שכן האמנתי לה התחלתי לנטות לכיוונה
אבל זה לא הלך לצערנו
אחרי זה חזרתי לניילי,ניסיתי שוב ושוב ולא קרה כלום
ומתי שעמד לקרות מישהו שהחשבתי לאח,ניצל את העובדה שהיא הייתה שיכורה,ונישק אותה
היא ניסתה לומר לי שהיא חשבה שזה אני,שבנינו זה היה שקר מוחלט
ובכתה ומה לא,ושיקרה,כי למרות כל הריבים והכל היה לנו קשר רציני,כידידים לצערי.
לה סלחתי,לו לא
לא צריך לדבר עליו,הוא קיבל מעבר למה שמגיע לו (אלה שהיו הולכים לגן מאיר בטח מכירים תסיפור של הילד שנתלש לו כל העיגילים על ספסל)
אחריה הייתה לי תקופה ארוכה של סטוצים,ואז הייתה את נועם
ששיגעה אותי לחלוטין,זרקה אותי,אבל באופן מוזר זה הפך אותי ליותר בוגר
ואז שוב פעם סטוצים
ואז הייתה את סאש,כבשה אותי כי היא הייתה ילדה היפראקטבית חמודה שזה מדהים,הייתה מלאכית אמיתית
אבל זה גם הסתבך,באשמתי לצערי
אחרי זה
לפני שנה בערך,אני לא אגיד את השם כי זה יהיה שפל מידי
ילדה שזרקה אותי שבועיים אחרי שאבא שלי נפטר
הראשונה אי פעם שהחזקתי איתה כ"כ הרבה זמן
היחידה אי פעם שהשקעתי בה כ"כ הרבה
שקניתי לה מתנות,שדיברתי איתה ושהרגשתי אליה משהו אמיתי ולא אובססיה או שנדלקתי עליה,אשכרה הרגשתי אהבה לראשונה בחיי
וזה פשוט שבר אותי
אני עדיין עם תיסכולים על זה,השנאה שלי לבני אדם רק התגברה
אני לא יודע איך לגשת לנשים יותר,מתי שזה היה הדבר שאני הייתי הכי טוב בו לפני
אני לא רוצה להתחיל עם נשים פנים מול פנים,אני נרתע מזה
אבל גם זה ביגר אותי,ואולי שיעבור לי כל העניין הזה זה יבגר אותי אפילו יותר
בעקרון,זה כל מה שהייתי צריך לפרוק,החלק האחרון
אבל רציתי לספר הכל,כי זה יושב לי בראש כבר שבוע אם לא יותר.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
