ראיתי את הנושא החם(לכתוב 10 דברים שאתה מודה שיש לך) והחלטתי שזה יהיה אחלה אתגר בשבילי בתקופה המגעילה הזאת.

אז ככה:

1. המשפחה שלי- כנראה שאין משפחה בעולם הזה שמשתווה לנו. עם שני הורים מדהימים שיודעים לפנק ובאותו זמן ללמד ערכים ושיעורים לחיים וגידלו ארבעה ילדים מדהימים. תסלחו לי על הצניעות הרגעית. האחים שלי, שלושת האהבות הגדולות בחיי, אני לא יודעת מה הייתי עושה בלעדיהם. ארבעת המופלאים. אנחנו מן חבורה בלתי ניתנת לפירוק שכזו, שאף אחד לא מבין את ההומור שלנו ואף אחד לא מבדיל בנינו. אנחנו איכשהו כולנו דומים אחד לשני ולא דומים בכלל. ואני יודעת, שלא משנה כמה רחוק נלך, כל אחד לדרכו שלו, אנחנו לנצח נאהב אחד את השני ונהייה אחד בשביל השני בכל דבר. אבא שלי, הגיבור שלי, החכם באדם,זה שתמיד פה בשביל לומר לי שאני יפה וחכמה, האבא הכי מפנק בעולם, האבא הזה שאני הנסיכה הקטנה שלו. ואמא, אמא, אני אוהבת אותך. איך את תמיד יודעת שרע לי, ואת תמיד יודעת בגלל מה, ואת תמיד פה בשבילי. אתמול אמרת לי "אני תמיד אהייה חברה שלך" ירדו לי דמעות וחייכתי אלייך וחייכת חזרה ושלחת נשיקה. אין עלייך בעולם הזה אמא. באמת, שמשפחה, זה הכי חשוב שיש.

2. החברות- חברות שלי. אנחנו חבורה קצת מוזרה. יש לנו דבק אחד שמחזיק את כולן וזו החברה הכי טובה שלי, בלעדיה היינו מתפרקות לכמה זוגות. ואני כנראה הייתי נשארת לבד. אבל זה לא המצב. כי יש אותה, והיא מחזיקה חבורה מאושרת ואוהבת ושתמיד תומכת אחת בשנייה, וכמה שקשה לי להיפתח אני יודעת שהן תמיד יהיו פה בשבילי. כיף לי איתן. ואני אוהבת אותן. ואין עליהן. אז נכון שאיבדתי את החברה הכי טובה שלי, השנייה, אבל לא נשארתי לבד. וזה מרגיע. ואני מודה על כך.

3. החבר- שעושה אותי מאושרת. וגורם לי לחייך הרבה. ודואג יותר שאני לא אפגע בי מאשר בו. החבר שאני אוהבת. ואולי איבדתי כמה דברים בגלל הקשר שלנו, אבל אני שמחה שיש לי אותו. כי בלעדיו התקופה הזאת לא הייתה עוברת. והייתי משתגעת. הייתי מתחרפנת. אבל יש לי אותו והוא שומר עליי,הוא שומר עליי מעצמי והוא אפילו לא מודע לזה. והוא מקסים, הוא מקסים בצורה שבכלל לא קיימת, שלפעמים גורמת לי לתהות אם הוא בכלל אמיתי.

4. MY BRO- זה שנמצא אי שם מעבר לקשת ומשמח אותי בכל שיחת סקייפ, הקצרה שבקצרות.

5. הבובות שלי- כן, כן. יש לי אוסף של בובות, והוא מוצג לראווה על המיטה שלי. כן, אני בת 17 ואני ישנה כל לילה עם בובה אחרת. ואני אוהבת כל אחת מהן. ופתטי כמה שזה ישמע אני מודה על כך שיש לי מי לחבק בלילות שהחבר לא שם. ושיש מי שישמור עליי מהסיוטים האלו.

6. החיוך שלי- לא זה עם השיניים הלא בדיוק לבנות שלי. זה שבפנים. כי אני תמיד מצליחה להישאר עם חיוך על הפנים. ומעולם לא הבנתי את העניין הזה של חיוך מזוייף. כי גם בתקופות הכי גרועות אני תמיד אוכל לחייך ולצחוק. וזה משהו שאני אוהבת בי. אני לא מסוגלת ליפול עד למטה. יש בי איזשהו חיוך פנימי שתמיד שם כדי לרכך את הנחיתה.

7. איפור- איפור מרגיע אותי ועושה לי טוב. אני אוהבת את הקסם שלו, איך הוא יכול לשנות דברים מקצה לקצה. כמו פוטושופ מציאותי. ולהתעסק עם זה, זה התרפיה שלי. וכן, אני מודה על זה שמצאתי את הדבר הזה שאני טובה בו ושעושה לי טוב, שטחי ככל שיהיה.

8. כל הספרים הטובים שקראתי בחיי- תודה שהייתם פה כדי שאוכל לברוח לתוככם, לעולמות אחרים מלאים במציאות אחרת שאני רק רוצה לטעום ממנה עוד ועוד ועוד. תודה על כך שאתם נשארים טובים לא משנה כמה פעמים אני קוראת אתכם.

9. אביב גפן- או אולי אני צריכה להודות ליהונתן גפן, שהביא לעולם את היצור המוכשר הזה שנקרא אביב. שעם כל תו וכל מילה שהוא כותב פוגע לי בלב ומפעיל את הדמעות. לא אכפת לי שאתה יצור, או שאתה מתמסחר עכשיו. אכפת לי שאתה עושה את המוזיקה הכי טובה שיצא לי לפגוש עד היום. וכל זה עם קול הצפרדע המרגש ביקום.

10. לאסט באט נו ליסט, אני הולכת להגיד תודה על משהו במראה החיצוני שלי. וכן זה שטחי ודבילי, אבל זה משמעותי בשבילי עם כל הלוו סלף אסטים והחרא הזה שניחנתי בהם. השפתיים שלי. הן בשרניות וורודות ויפות ואני אוהבת אותן. כי משהו צריך לאהוב בכל הדבר הזה שנקרא אני.

וואו. זה היה יותר קשה משחשבתי ושווה כל רגע.

כי אני עם חיוך על השפתיים וקצת סומק על הלחיים.

לילה טוב, ובהצלחה בבגרות באנגלית (שהבצפר דפק לי אותה כמובן).