אני כבר לא מגיע לבית הספר, רק יוצא וחוזר מיד הביתה. אבל כשאני כן מגיע, אני מגיע בשביל המורה שלי לתנ''ך. כדי לשבת ולהסתכל רק עליה, על כל תנועה שלה, אני כל כך אוהב את איך שהיא מחייכת לתלמידים אחרים, גם כאלה שרואים שהיא לא סובלת. ובהתחלה חשבתי שזה סתם, שאני סתם מחבב אותה, אבל שמתי לב שאני חושב עליה יותר ויותר. וזה כבר לא כמה שאני מת עליה, אלא כמה שאני מת ממש להיות איתה. לעשות לה טוב, כי מגיע לה. מגיע לה מישהו כמוני, ואין לי מושג אם יש לה בעל או לא, אבל כל מה שאני רוצה זה לדאוג לה כמו שאני יודע שאני יכול. לכל מורה יש את הפנטזיה הזאת של לעשות את זה עם תלמיד לא? אז וואלה, אני יהיה התלמיד וכבר תכננתי את כל מה שאני יעשה לה.
אמרתי את זה לידידה שלי והיא פשוט התחילה לצחוק. וואלה יופי, כי עכשיו נזכרתי לאהוב נשים. יופי. בדיוק מה שחסר לי עכשיו, עזבו את המכות שחטפתי, אני חוזר בעצמי ומתחיל לתפוס תחת של בנות במקום של בנים. נשכתי אותה. אני לא אוהב נשים ככה, רק את המורה שלי. ביקשתי ממנה שתעבור איתי על החומר כי לא יודע, לא הבנתי משהו, ושעה ישבנו והיא הסבירה לי אלף פעם משהו שכבר ידעתי, כי רק את השיעורים שלה אני עושה, ורק במבחנים שלה חשוב לי להצליח, והמחנך שלי כבר בהלם מזה שאני מוציא מאיות בתנ''ך ונכשל בכל דבר אחר. אבל שיזדיין בתחת גם כן, שיזדיינו כולם וכל מה שיש להם להגיד עלי. מה יצא להם מהבגרות המפגרת הזאת? להיות מורים. אני יהיה משהו יותר טוב מזה.
נראה לי שבת דודה שלי גילתה עלי. אני לא בטוח, אבל זה מפחיד אותי רצח. ויש מישהי שבא לי פשוט לשרוף כי היא הבחורה הכי סנובית שראיתי בחיים ומשוכנעת שהיא הרבה יותר טובה ממני, והיא עברה לגור בשכונה שלי. ועכשיו אני רואה אותה כל יום שאני יוצא אז בנוסף לזה שפתאום אני אוהב מישהי, יש גם את הפרחה המעצבנת הזאת. יופי.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
I Am a Nightmare