אתמול אחרי שנגמרה ההמולה וכולם עזבו נשארתי לבד... כולם עזבו ביחד, ורק אני נשארתי לבד. עמדתי באמצע הרחוב (זה מבאס כשאין לך מפתח לבית) ולא ידעתי מה לעשות...

התקשרתי אליו.

אנחנו ידידים טובים, לא מעבר לזה. יכולים לדבר בחופשיות, אבל לא מעבר לזה.

אבל הוא היחיד שידעתי שיעזור לי באותו הרגע, הוא היחיד שלא יסנן אותי ב3 בלילה, גם אם הוא ישן וגם אם הוא עם חברים באיזה פאב מסריח ורחוק.

ובאמת הוא היחיד שלא סינן, ותוך 5 דקות מהישמע לו הסיפור הוא הגיע. הוא חיכה איתי למרות שכבר היה מת להגיע הביתה. למרות שהיה קפוא, הוא נשאר שמה. ואנחנו רק ידידים, ולא מעבר.

הוא בן אדם טוב, אולי הכי טוב שאני מכירה, אבל בחיים לא יכול להתפתח משהו מעבר לידידות השטחית והנצלנית הזאת... אולי כי אני שטחית מידי...