יומן מעקב.

הרגשתי שזה זמן לא טוב להשקל,

הרגשתי שזה סתם יהרוס לי את המצב רוח ויעציב אותי,

הרגשתי שמה שאני אראה סתם ישב לי כל היום על הראש,

הרגשתי שאני אתאבס,

חבל שלא הרגשתי עד כמה.

למה גם אחרי שעות עם בטן מקרקרת, 1000 קל' ביום, ספורט (ריצות, ריקודים), אני עדיין לא רואה התקדמות?

ויותר מזה, רואה עליה.

זה לא פייר.

וזה כלכך אחד מהרגעים שבא לי לקפל את הבסטה, לשבור הכל, לשלוח את כל המטרות והשאיפות להזדיין,

וכעיקרון להרים ידיים, אבל אני לא אתן לעצמי את העונג.

הפסקה קטנה ואני אחזור,

גם אם זה עניין של לחזור על עצמי ללא תועלת,

אני אצליח בסוף.