אני לא מאמינה שהגעתי למצב שעישון מרגיע אותי. פשוט האקט הזה, של שאיפת עשן ונשיפה. לפחות גורם לי להרגיש פעילה, להרגיש שיש לי אחיזה בעולם הזה.

חוץ מזה אני על בערך 4 כדורים ואני מקלידה נורא נורא לאט. גם המחשבות שלי זורמות באיטיות. קצת מפחיד, האמת.

איבדתי כיוון. בזבזתי יותר מדי כסף על שליחת קורות חיים בפקס למקומות שלא יתקשרו אליי.

פישלתי אפילו בסופרמרקט... מי היה חושב שמבצעים נוגעים רק לבעלי מועדון.

אני כל הזמן רק מפשלת. אני רוצה להצליח במשהו, אני רוצה להרגיש טוב עם עצמי ולהגיד לאחרים שהשגתי משהו. אני לא רוצה להיות הילדה המפוחדת שאמא שלה מטיפה לה כל הזמן על כך שהיא לא עושה כלום ולא תורמת בשומדבר...

לפחות למדתי לנהוג.

אבל אני עדיין כל כך לבד.