ביקרתי בבלוג ממש ישן שלי, שכבר הספקתי לשכוח מקיומו.

נחמד לגלות שהשגתי כמעט את כל המטרות שהצבתי לעצמי באותה תקופה. אבל חוץ מזה, זה רק דיכא אותי. פעם היה לי טוב, פעם היו לי מטרות, היה לי לאן לשאוף. היה לי עם מי להיות.

עכשיו אני לגמרי לבד. פשוט לגמרי, לחלוטין, ממש לבד.

אני לא יוצאת כי אין לי עם מי. אף אחד לא מעניין אותי בזמן האחרון. שום דבר לא מעניין אותי בזמן האחרון.

לא מוסיקה.

לא ספרים.

לא סרטים.

לא טלוויזיה.

בטח שלא טיולים או כל דבר שדורש מאמץ מיוחד.

אני רוצה לחזור לעצמי, להרגיש טוב. להרגיש שאני זו אני ולא איזו יצורה מוזרה חסרת נשמה.

אני רוצה שהוא יחזור אליי. אני צריכה שהוא יחבק אותי.

יש לי הרגשה שברגע שהוא יחבק אותי, הכל יחזור לעצמו. אני אוכל להיות מאושרת שוב.