עד מתי אמשיך להתאהב בגברים בעלי זהות מינית מפוקפקת?
הוא חמוד וכמובן מאוד נחמד להידלק ככה שזה יעביר לי את הזמן בעבודה. תמיד נחמד להרגיש פרפרים בבטן.
הבעיה היחידה היא שאני לא יודעת אם הוא אפילו יהיה מעוניין במין שלי. קצת מעצבן, למען האמת.
היום כמעט הצעתי לו לצאת, אבל השיחה שלנו נקטעה במפתיע לפני שהספקתי להוציא את המילים מהפה. אולי אלוהים מנסה לומר לי משהו... ואולי אני סתם מחפשת תירוצים.
אני לא יודעת מה עושים במצבים האלה - קופצים על ההזדמנות או מחכים בתקווה שהצד השני יציע? ואולי עדיף לתת לזה להתפתח, לדבר יותר. או שאולי עדיף ישר להצהיר על הכוונות במקום לתהות במשך שבועות על גבי שבועות.
לעזאזל. למה אני נדלקת על גברים בכזו קלות?
"מה שאהבנו - מביך אותנו;
מה שהפעים אותנו, ריגש אותנו-
מעורר בנו לפתע זרות ותימהון קל;
משאיר אותנו אדישים לשאלה
אם יתקיים או ייעלם."
~חנוך לוין, מתוך "המביט".