אוקיי, אין לי מושג אפילו מאיפה להתחיל.

קרה משהו ממש לא נעים בעבודה, שאפילו לא קשור לעבודה עצמה.

הבחור שהייתי קצת "בקטע שלו" החליט להפיץ עליי שמועות שקריות. מזל שהוא נפל על החברה הכי טובה שלי מהצוות שישר העמידה אותו במקום.

לא הייתי צריכה ללכת ולתמוך בו בערב הזה שהוא ארגן. רק נתתי לו אפשרות לראות אותי מחוץ לעבודה ולנצל את זה לצורכי הפטיש המוזר שלו לרכילות זדונית.

אני לא מאמינה שמישהו בוגר, מבוגר ממני בכמה שנים טובות, יכול להתנהג ככה. גם אם מפריע לו משהו, מה הבעיה לגשת אליי ולדבר על זה? למה הוא חייב לשמור בפנים ואז לפרוק על האדם הראשון שהוא פוגש מהצוות?

יש לי משמרת איתו מחר ואין לי חשק ללכת. לא רוצה לראות אותו, להיות באותו חדר איתו או בכלל שיהיה בינינו קשר כלשהו.

הוא פגע בכבוד שלי, בתדמית שלי, הכפיש את השם שלי לחלוטין וללא סיבה. וכל זה מאחורי הגב שלי.

אני יודעת שאני אמורה להיות הצד הבוגר פה ופשוט לא לשים לב לכל העניין, לתת לזה לחלוף ובינתיים להתעלם ממנו. חלק ממני רוצה להתעמת איתו ולשאול אותו מה הוא חשב לעצמו כשהוא שיקר ככה בנוגע אליי.

אני חייבת להעריך את עצמי יותר ולסמוך רק על אנשים שמראים שניתן לסמוך עליהם. ובעיקר לא לפתח רגשות כלפי אנשים תמהוניים כאלה. הוא פשוט סייקו ביץ'.

אפילו לא מעניין אותי אם הוא יתנצל. נפגעתי יותר מדי. בכיתי היום במשך שעה.

עד היום הסתדרנו מצוין והכל היה סבבה, אז למה להרוס את זה ככה?

מחק אותי מהפייסבוק ואז משקר באוזני חברה שלי. ואלוהים יודע מי עוד.

אני לא מאמינה שהוא לא ילד בן 12.