אני ממשיכה לאבד אנשים על ימין ועל שמאל, והרי גם ככה מלכתחילה היו לי בודדים.

החבר הכי טוב שלי ניתק קשר. אני אפילו לא יודעת איך להגיב על זה... אני מרגישה לגמרי אבודה. מעבר לזה שהוא היה האדם הכי חשוב לי, הוא שימש לי כמעין קביים בעולם הזה. אני לא יודעת איך אפשר להמשיך לתפקד בלעדיו.

אני לא מפסיקה לבכות.

אני כל כך שונאת את עצמי עכשיו, למרות שאני מבינה שלא עשיתי שומדבר רע ובטח שלא בכוונה. אני מבינה שהוא אדם שרב עם כולם ושנוח לו להוציא את העצבים שלו עליי כי אני לא אענה לו.

אני מבינה הכל, אבל אני לא רוצה לאבד אותו.

ובעצם כבר איבדתי.

אני לא יודעת מה לעשות.