האם למחוק אותו?

איזו סיבה כבר יש לי לא למחוק אותו?

האם הוא אי פעם הראה לי שאני באמת חשובה לו כפי שהוא טוען?

האם הוא בכלל טרח ליזום איתי שיחה, חוץ מאשר כשהוא צריך ממני משהו?

האם הוא מכבד אותי, או שהוא מרגיש בנוח לדבר איתי גם באופן לא הכי מכבד ולא הכי ג'נטלמני בעולם?

כל פעם אני אומרת לעצמי שאני אפסיק לטרוח ואפסיק להרגיש אכפתיות כלפיו, עד כמה שאני יכולה להכריח את עצמי לא להרגיש אותה - וכל פעם משהו מפריע לי. בדרך כלל אני פשוט רואה אותו וכל הרגשות שלי מתעוררים ואני כבר לא מרגישה שאני כועסת עליו. אבל זה רע. הוא לא שווה את כל זה.

באמת שלא.

מעטים האנשים ששווים הקרבה כזו.

הוא דורש ממני יותר מדי. הוא מוציא לי את הרוח מהמפרשים כשאני שמחה, רק כי הוא לא שמח. ואז כשהוא שמח הוא לא מדבר איתי, גם אם עוברים עליי ימים קשים הוא לא טורח לבדוק מה קורה איתי.

אני חושבת שהייתי צריכה להבין שעדיף לנתק קשר עוד כשהוא אמר לי שהוא לא רוצה שזה יתפתח לכיוון רומנטי, בגלל שהוא לא מרגיש את מה שצריך להרגיש כלפיי, אבל המשיך לרצות קירבה פיזית.

בסופו של היום, לא משנה כמה אינטליגנטי [ואפילו "אינטלקטואלי"] הוא חושב שהוא, לא משנה כמה הוא "רגיש", הוא עדיין גבר טיפוסי וחלאה לא קטנה בכלל. ובזה אני צריכה להתמקד.

אני לא מאמינה שאני צריכה לגלות בטעות שהוא אומר את הדברים שהוא אמר לי לעוד בחורות. כל כך לא ציפיתי לזה ממנו.

כנראה התעוורתי בגלל שאני מכירה אותו הרבה זמן.

בכל מקרה, אין מצב שאני חוזרת לאותו מקום.

אני לא אמחק אותו, כי זה ידליק אצלו נורה ואני לא רוצה שהוא יתקשר אליי ויבקש סליחה. אני לא רוצה שהוא יפריע לי. עדיף שיישאר כמו שזה עכשיו, רק הפעם בלי שאני אטרח לדבר איתו. ולאט לאט הוא יתרחק, כמו שהוא עושה מפעם לפעם, כשהוא מרגיש "סביר" ולא גרוע.