למה ערב צוות ביאס אותי כל כך?

אין לי אפילו מושג למה היה לי קשה להשתתף בשיחה הפעם, למרות שבדרך כלל אין לי בעיה עם זה בכלל במשמרות.

מוזר לי, בגלל שאני מאוד אוהבת את האנשים האלה וציפיתי שדווקא יהיה לי כיף איתם מחוץ לעבודה, כי עם חלקם כבר יצאתי מחוץ לעבודה והיה מאוד כיף. מסתבר שכשזה עם המנהלת והצוות המורחב, זה לא להיט.

אולי אני פשוט לא מבינה את הצורך שלהם לדבר כל הזמן על העבודה, כל הזמן. כאילו שאין נושאים אחרים. רק עבודה. בעבודה אנחנו מדברים על עבודה, וגם בערב צוות שנערך רחוק ממקום העבודה, מדברים על עבודה. כמובן.

עם כמה שאני אוהבת את המקום הזה ובאמת שזו המסגרת הראשונה שמצאתי בה חברים, אני עדיין מחכה ליום שבו אני אעבור דירה ואצטרך לחפש עבודה אחרת. דווקא לעבור דירה, כי אחרת אני לא אצא משם. זה כמו חור שחור ששואב אותך פנימה.