שיר של מארון 5 נתקע לי בראש, ואני בכלל לא אוהבת אותם, וספציפית לא את השיר הזה.
הבוקר התעוררתי וניסיתי להירגע אחרי הלילה הדפוק שהיה לי, אחרי כל הדמעות שירדו. החלטתי לעשות עם עצמי משהו מועיל וסוף סוף לסיים את העבודה שאני צריכה להגיש לאוניברסיטה, בגלל סמסטר הקיץ המיותר הזה.
כדי לסיים את העבודה נאלצתי לצפות ב"קזבלנקה", שאני פשוט מתעבת. חוץ מזה ממש לא עוזר לי שיש שם סיפור אהבה, אז פשוט ראיתי חלקים ואספתי מספיק חומר כדי לתת דוגמאות למאפייני הוליווד הקלאסית, וסגרתי אותו. אני אקבל כמה שאקבל, מה זה משנה כבר בכלל.
השמנתי ואין לי כוח לא לאכול. אני עייפה גם ככה, אז עוד להימנע מצריכת קלוריות? אני בכלל לא אוכל לזוז, ולצערי אני צריכה גם ללמוד וגם לעבוד במשרה מלאה, אני לא יכולה להרשות לעצמי להיות עייפה.
אני מצפה מהחבר שלי להראות קצת יותר רגש. אולי אם הוא היה עושה את זה, לא הייתי נכנסת לחרדות ולא הייתי נזכרת בעבר. זה לא משנה את הרגשות שלי כלפיו, אבל אני כן זקוקה לחיזוקים בנוגע לרגשות שלו, בנוגע אליי ובנוגע לקשר שלנו.
חבל שבישראבלוג אני לא פופולרית כמו באינסטגרם. לא היו מזיקים לי חיזוקים גם כאן.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Temperantia