היום בבוקר יצאתי ממש מוקדם מהבית כי הייתי צריכה להיות בעבודה כבר ב8, וירד גשם. מזג אוויר כזה מפחיד אותי, גורם לי לאסוציאציות רעות של בית ספר, שירותים מסריחים מסיגריות כי כולם עישנו בהם כשהמחששה היתה רטובה.
זו גם התקופה שבה לומדים הכי הרבה, והשנים שלי במוסדות החינוך היו גרועות בלשון המעטה, כך שאני עדיין לא מסוגלת להפריד בין הרגשות הרעים לבין האווירה הגשומה והאפורה הזו.
אני לא יודעת האמת איך להכין את עצמי לחורף. אני צריכה להכין את עצמי נפשית לבקרים שבהם יהיה לי ממש קשה לקום, יותר קשה מעכשיו.
לילות גשומים שבהם אני אשן לבד, כי החבר גר בעיר אחרת ושנינו לומדים. אה, ואני עוד עובדת במשרה מלאה כמו מפגרת.
להיאבק במטריות הארורות האלה שאף פעם לא שורדות את הרוח.
אני כן מחכה לימים שבהם יהיה פשוט כיף להיות מתחת לפוך ולקרוא. זה בערך הדבר שאני הכי אוהבת בעונה הזו.
אני רק מקווה שיהיה לי זמן לעשות את זה.
אני זוכרת שהחורף שעבר היתה קר בטירוף וכל הזמן היו הפסקות חשמל. מקווה שזה לא יהיה ככה השנה.
האמת היא שאין לי כוח אפילו להקליד או לחשוב על תחביר הגיוני במשפטים האלה. אני כל כך עייפה, קמתי היום ב5 וחצי.
אה, כן, אני גם אוהבת נורא לישון בחורף. המיטה כל כך חמימה ומנחמת.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Temperantia