השנה האחרונה היתה בעיקר שנה של כאב רגשי עבורי.
חוויתי פרידה מאוד קשה ופתאומית מאדם שאמר שיתחתן איתי. זה הפך כמובן את כל עולמי, כי היתה לי תכנית חיים ברורה בראש ונאלצתי להתמודד עם העובדה שמה שחשבתי שיקרה כבר לא יקרה ואני צריכה למצוא דרך חדשה ללכת בה.
הכרתי אנשים חדשים, אחת מהן הפכה לחברה מאוד טובה שלי. השאר בעיקר פגעו בי. בין אם בכוונה או ללא כוונה, פגעו. אני חושבת שאני אזכור את 2013 בתור השנה שבה הזלתי את הכמויות הגדולות ביותר של דמעות על אנשים שלא מגיע להם שאני אבכה עליהם.
כמו כל שנה, גם השנה הייתי מאוד בודדה ורוב הזמן בבית/לימודים/עבודה, ולא בבילויים סוערים כמו שצריכים להיות בגיל הזה (אני מניחה, כך מספרים).
קראתי הרבה ספרים והתקדמתי בלימודי התואר שלי. אני מקווה מאוד להגביר את הקצב ולסיים את התואר כמה שיותר מהר, כדי שאוכל למצוא כבר עבודה אחרת ולעזוב את שלי. אני לא אוהבת את העבודה שלי.
אני חושבת שאפשר לומר שהשנה נאלצתי להתבגר מהר מאוד ולהבין שרוב האנשים לא טובים ואני עוד אפגוש הרבה מאוד כאלה שיפגעו בי וינצלו אותי, ואני לא יכולה להתפרק כל פעם שזה קורה כמו שאני מפורקת עכשיו בגלל המקרה האחרון שקרה לי. אני מבינה את זה, אבל עדיין לא מסוגלת ליישם. זו מטרה שאני מקווה להשיג ב2014 - להפסיק להיות רגישה כל כך ולא להיפגע כל כך מאנשים רנדומליים שהחיים מפגישים אותי איתם. אני לא צריכה לייחס חשיבות כזו גדולה לאנשים שלא מייחסים את אותה רמת חשיבות לי, נכון?
אני מקווה שהשנה הבאה תהיה טובה יותר ושאני אהיה חזקה יותר. כרגע אני מרגישה מאוד פתטית וחלשה אל מול האנשים האלה, שהרשיתי להם להיכנס לי לתוך הלב ולשבור לי אותו.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Temperantia