 כינוי:
Temperantia מין: נקבה
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
מרץ 2017
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | 1 | 2 | 3 | 4 | | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | 31 | |
הבלוג חבר בטבעות: |
קטעים בקטגוריה: .
לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .
רוצה אותו.
למרות שהחלטתי להוציא אותו מהראש, אני חושבת עליו. חושבת והלב כואב. למה זה לא הדדי? או יותר טוב - הפוך. למה הוא לא מתחבט בתהיות על מה שאני חושבת עליו? למה הוא לא זה שרוצה אותי ורוצה להשיג אותי? אני מאמינה שאני שווה את זה שבאמת יתאהבו בי, ייזמו, יעשו דברים כדי להיות איתי. ואפילו לא צריך לעשות יותר מדי, כי אני אדם שברגע שהוא מתאהב - אלך עד הסוף עם הרגשות שלי. פשוט למה אכפת לי מבן אדם שלא שם עליי? ממישהו שאני סתם עוד קולגה עבורו? ופתאום המחשבות האלה, "מה אני שווה בכלל? תולעת ספרים מסריחה. מבינה בסרטים ודמויות יותר מאשר בחיים האמיתיים. לא מסוגלת אפילו לעניין מישהו מספיק כדי שהוא ירצה אותי". אבל לפחות אני יודעת שיש לי אומץ להיפתח ולחשוף את הרגשות שלי. זה לא מובן מאליו. אפילו בתור ידידה אני לא רצויה. הייתי הכי נחמדה אליו, השיחות שלנו זרמו ובאמת מעניין לדבר איתו. והוא מוצא חן בעיניי בתור אדם, בתור ידיד פוטנציאלי, המשיכה אליו היא לא רק פיזית ורומנטית. אוף. אני כל כך רוצה אותו. לא מאמינה שנקלעתי לקראש המפגר הזה. כמו תלמידת תיכון, בחיי. כל כך מביך.
|
נכתב על ידי
Temperantia
,
17/7/2013 00:13
בקטגוריות גברים, גברים, אני, אני, בדידות, זוגיות, חיי חברה, חיי חברה, חלומות, כעס, מין, מיניות, פסיכולוגיה, אהבה ויחסים, פסימי, שחרור קיטור
הצג תגובות
הוסף תגובה
הוסף הפניה
קישור ישיר
שתף
המלץ
הצע ציטוט
|
רוצה אותו.
למרות שהחלטתי להוציא אותו מהראש, אני חושבת עליו. חושבת והלב כואב. למה זה לא הדדי? או יותר טוב - הפוך. למה הוא לא מתחבט בתהיות על מה שאני חושבת עליו? למה הוא לא זה שרוצה אותי ורוצה להשיג אותי? אני מאמינה שאני שווה את זה שבאמת יתאהבו בי, ייזמו, יעשו דברים כדי להיות איתי. ואפילו לא צריך לעשות יותר מדי, כי אני אדם שברגע שהוא מתאהב - אלך עד הסוף עם הרגשות שלי. פשוט למה אכפת לי מבן אדם שלא שם עליי? ממישהו שאני סתם עוד קולגה עבורו? ופתאום המחשבות האלה, "מה אני שווה בכלל? תולעת ספרים מסריחה. מבינה בסרטים ודמויות יותר מאשר בחיים האמיתיים. לא מסוגלת אפילו לעניין מישהו מספיק כדי שהוא ירצה אותי". אבל לפחות אני יודעת שיש לי אומץ להיפתח ולחשוף את הרגשות שלי. זה לא מובן מאליו. אפילו בתור ידידה אני לא רצויה. הייתי הכי נחמדה אליו, השיחות שלנו זרמו ובאמת מעניין לדבר איתו. והוא מוצא חן בעיניי בתור אדם, בתור ידיד פוטנציאלי, המשיכה אליו היא לא רק פיזית ורומנטית. אוף. אני כל כך רוצה אותו. לא מאמינה שנקלעתי לקראש המפגר הזה. כמו תלמידת תיכון, בחיי. כל כך מביך.
|
נכתב על ידי
Temperantia
,
17/7/2013 00:13
בקטגוריות גברים, גברים, אני, אני, בדידות, זוגיות, חיי חברה, חיי חברה, חלומות, כעס, מין, מיניות, פסיכולוגיה, אהבה ויחסים, פסימי, שחרור קיטור
הצג תגובות
הוסף תגובה
הוסף הפניה
קישור ישיר
שתף
המלץ
הצע ציטוט
|
כרגיל, בסוף לבד.
החבר שלי נפרד ממני לפני שבועיים.אני אוהבת אותו ומתגעגעת אליו בטירוף, לא יודעת בכלל מה לעשות עם עצמי. ביומיים האחרונים אני חושבת על זה פחות, כי אני עובדת ולומדת בלי הפסקה כמעט ואין לי זמן לחשוב, אבל עד אז בכיתי כל הזמן. אני חושבת עליו המון ופשוט לא מאמינה שאפשר לאהוב ככה מישהו מבלי שהוא יאהב אותך בחזרה.הוא אמר שזה בגלל שהוא לחוץ מאוד מהלימודים ולא מתאים לו קשר עכשיו, הוא לא יכול לעשות אותי שמחה, לא יכול להיפגש איתי. זה הכל סתם תירוץ. הוא פשוט לא אוהב אותי. כמובן שיכול להיות שזה באמת בגלל שהוא לחוץ, אבל בגלל שאני לא אחת שתוותר על אהבה בגלל לחץ - קשה לי להאמין בזה.חשבתי שנהיה ביחד תמיד, שנתחתן. זה מה שהוא אמר גם. באמת חשבתי שפגשתי את "האחד". קשה לי נורא להתרגל לרעיון שלקחו את זה ממני בלי לשאול אותי בכלל. אני לא מאמינה שיש אפשרות שאני אתאהב ככה שוב. אין לי כוח בכלל להתמודד עם דברים אחרים בלעדיו. העבודה, הלימודים. לא הצלחתי להתרכז בלימודים מאז, ועוד מעט מתחילים המבחנים.לעבודה אני ממשיכה ללכת רק בגלל שאין לי בררה. אם היתה, הייתי נשארת בבית וישנה כל היום. המון בעיות שהיו לי פעם התעוררו מחדש בשבועיים האלה. שוב יש לי יותר מדי התקפי חרדה ביום, סיוטים בלילה, הקאות כל בוקר.ברגע שנכנסת לי מחשבה על זה שאני אשאר לבד לראש, אני נכנסת ללחץ מטורף, חווה התקף חרדה ונורא קשה לי להירגע אחרי זה. אולי אני צריכה כדורים אחרים, לא יודעת. אני אבדוק את העניין הזה. העתיד כל כך מפחיד אותי, ובלעדיו הוא פשוט מבעית.
|
נכתב על ידי
Temperantia
,
4/6/2013 22:39
בקטגוריות אני, בדידות, בריאות הנפש, גברים, הפרעות נפשיות, זוגיות, חרדה, כעס, מחשבות, סוף, פחדים, פסיכולוגיה, שינוי, אהבה ויחסים, פסימי, שחרור קיטור
הצג תגובות
הוסף תגובה
הוסף הפניה
קישור ישיר
שתף
המלץ
הצע ציטוט
|
דפים:
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
