התחלתי לחשוב על העניין והגעתי למסקנות הבאות:
1. המצב הנוכחי פוגע בשנינו.
2. נכון שאני לא רוצה לאבד את הבנאדם, אבל איזו תועלת יש משימור הקשר במצב הנוכחי? זה כבר לא מה שהיה פעם, אפילו לא קרוב. אולי עדיף להיכנע למציאות ופשוט לנתק הכל. אולי לא יהיה כל כך נורא לאבד את זה כמו שאני חושבת. אולי זה בכלל יהיה לטובת שנינו.
אני חושבת שאני כל כך מבוהלת מהמחשבה להישאר בלעדיו, שאני כבר מתחילה לעשות דברים שמזיקים לכל הסובבים אותי. בייחוד לו. אני צריכה לשחרר.
3. אני בודדה ורע לי, אז אני מחפשת דרכי מוצא מהמצב הדפוק שלי, אבל אולי הדרכים שמצאתי דווקא מכניסות אותי ליאוש עמוק מדי ומסבכות לי את החיים. הרי בזמן שאני לא חושבת על הבעיה הראשונה שלי, אני מבלה במחשבות ודכאונות מהבעיה השנייה. זה לא טוב לי.
שוב, אני צריכה לשחרר.
לסיכום, מה יקרה אם אני אגיד שזה נגמר? יכול להיות שזה יתרום למצבי ואני אהיה יותר רגועה? יכול להיות שזה גם יתרום לו, הוא יפסיק להיפגע.
בכל מקרה כרגע אני לא רואה שום דבר טוב בקשר שלנו, מרוב שהכל הסתבך עשרות אלפי פעמים.
אני צריכה לחתוך וזהו. פשוט לחתוך ולא לחשוב על המחר.
בכל מקרה הכל יסתדר, לא?
אז זהו, אני משנה את המצב. והכל יהיה בסדר.
כך או כך אני חייבת להתחיל לפעול, אני מרגישה שהפאסיביות שלי הורסת לי את החיים.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Temperantia