את נמצאת כל כך הרבה זמן עם מישהו, ואז זה פשוט נגמר. ואת היחידה שאכפת לה מזה.

אני מרגישה כאילו שיש בחיים שלי חור ענק שאף אחד לא יוכל למלא.

והוא לא מרגיש ככה.

והוא אהב אותי, אני יודעת שכן.

איך זה הגיוני בכלל...

למה אני צריכה לבכות ככה, לבד, להתאבל על אובדן משהו שתכלס לא היה בריא לי, אבל גרם לי להרגיש טוב ואהבתי יותר מכל דבר אחר.

אני באמת לא רואה את עצמי מחלימה מזה.

היו לי מערכות יחסים, אבל אף אחת מהן לא גרמה לי להרגיש ככה.

ואני פשוט מרגישה הכי גרוע שאפשר לדמיין, עכשיו כשזה נגמר. אני לא זו שויתרה, הוא ויתר. ויתר על הבחורה שתאהב אותו יותר מכל אחת אחרת.

כמעט התאבדתי בגללו. ועכשיו אני פשוט נגעלת מעצמי ומכל החיים שלי, כי אני לא רוצה לחיות בלעדיו. לא רוצה. אי אפשר לחיות בלי רגש כזה.

הוא אפילו לא מדבר איתי.

פשוט מחק אותי מהחיים שלו... כאילו שאין לי משמעות בכלל. כאילו שהוא לא אמר לי אלפי פעמים שאהבה כמו שלנו לא מוצאים כל יום. כאילו שהוא לא אמר לי שהוא בחיים לא יוותר עליי.

מה עוד אני יכולה להרגיש אחרי שבגדו ככה באמון שלי?

זה פשוט יותר מדי..

ואני לבד עם זה.

אני לא יודעת מה לעשות. החיים שלי התהפכו ואני פתאום נזכרת בכל מיני מקרים רעים מהעבר שלי.

אני לא יודעת איך להיפטר מזה.

אני כל כך מפחדת. מפחדת להישאר לבד ומפחדת להיות עם מישהו שאני לא אוהבת.

אני ממש לא מרגישה טוב.

אני לא יודעת איך להיפטר מהתחושה שבאמת איבדתי משהו טוב. למרות שזה לא היה בריא עבורי, אבל זה גרם לי להרגיש חיה.

קשרים אחרים לא גורמים לי להרגיש ככה.

אני לא יכולה אפילו לבכות כבר.