מגיע לי טוב יותר,

כבר חודשים שאני שלמה עם האמירה הזאת

ובכל זאת.. נשארת איתך.

כבר זמן מה שנראה לי שהרגש כה חלש..

ובכל .. נשארת איתך

ואין לי סיבה מספיק טובה.

נכון, אתה מתאמץ בטירוף.

התחלת להתקשר אחרי שלא עשית את זה מעולם..

התחלת לצאת עם כל החבר'ה אחרי שלא הסכמת לכך בדרך כלל

התחלת לנסות להיות שם בשבילי.

אבל עדיין, כל מה שעשית, כל מה שאתה עושה.

זה לא מספיק.

לא מספיק בשביל לעזוב את כל הכאב שאתה גורם כל הזמן.

אנחנו שוב מדברים  על טבעת

ותוך כדי אני רבה עם עצמי בלב אם זה מה שאני באמת רוצה

ואני מגלה שכנראה שלא?

אבל.. מה.. ניפרד? אחרי 8 שנים ?

שניה לפני השיא ?

מה עושים?!

אתה חשוב לי, אני אוהבת אותך, אומנם לא כמו שאהבתי.

אני מרגישה חנוקה .

ואף פעם לא מאושרת.

לא רוצה לפגוע בך , לא רוצה לראות אותך עם אחרת..

אבל מגיע לי יותר טוב

וסופסוף גם אני יודעת את זה.

אז ... עוד טעות אחת..

וזהו. מבטיחה לעצמי..

עוד טעות אחת.

ואני אמשיך הלאה.