מצטער

אולי הייתי צריך להיות

לך יותר..

מצטער

יודע שעכשיו את

כואבת ואין

לי דבר לעשות..

מצטער

באמת שניסיתי

להיות לך לנסיך השומר

לא ציפיתי

שהכל יגמר

מבטיח שליבי

את יופייך עוד זוכר

תמיד תהיי שם

נערת חלומותיי

אהבתי הראשונה

גם כשעכשיו

השקט שורר

אני שר אל ליבך

ויותר..עוד חולם

בלילות שתבואי

והכל ישתנה ויחזור

נלמד לאהוב מחדש

לא ניפול..

מצטער

על ימים של דמעות

ושהייתי חסר..

מצטער

יודע יכולתי

לעשות, להילחם ,לשנות

ועלייך לא לוותר.

מצטער

שמה שנשאר לך

ממני הן רק

תמונות שיתלשו מהקיר

את שלך אנ'לא

מעיז להסיר..

תמיד תהיי שם...

מצטער

אני לא מוכן בורח מהזמן

אשם, אני יודע.

פוחד מהתהום הלא מוכר

מהלבד המנוכר

אולי למרות הכל..

תתני לי עוד רגע.

כתבתי את השיר לאחי..

שנפרד מחברה שלו אחרי שנתיים ביחד.. כי פתאום זה לא עבד יותר..:|

והלב שלי.. נשבר בשבילו ובשבילה.

שתי דקות של גשם באמצע הלילה בסוף מאי

אין שום כוכב שיאיר לי את הדרך

פוסע לבדי בדרך אל הלא נודע

אין זה משנה, זה רק מזג האוויר שמשתנה

כשאת לא כאן.

שתי דקות של גשם, וכולי ספוג

ספק דמעות, ספק טיפות.

נכנס לחדר החשוך ומביט אל הרחוב

אמצע הלילה , החשכה עוטפת בסודיות

אומנם סוף מאי אך הקור חודר לעצמות.

העולם רועד תחת רגליי

בואי וקחי את שתי ידיי

גלי לי מה עוללת לרגשותי

פיה יפה ומרושעת.

השארת אותי חסר תקווה

ודמותך כה רחוקה.

שתי דקות של גשם באמצע הלילה בסוף מאי

עוד רגע תזרח השמש ותחדור אל תוך חיי

כמו שעשית זאת את ביום שבו הגעת

נלחמת בכל דבר וחיממת את המחר.

הטיפות אינן פוסקות, רק הולכות ומתחזקות

מפחד שלא אשמע את קול פסיעותייך הרכות

עוצם את העיניים משתדל שלא ליפול

אולי סופסוף אשן הלילה אחרי שבועות

שרק חלמתי בהקיץ.

העולם רועד תחת רגליי

בואי וקחי את שתי ידיי

גלי לי מה עוללת לרגשותי

פיה יפה ומרושעת.

השארת אותי חסר תקווה

ודמותך כה רחוקה.

שוכב לי במיטה, השמש כבר עלתה

הגשם נעלם.. כאילו לא היה.

מי יזכור מראה נדיר – גשם בסוף מאי.

אף אחד מלבד אותו הגבר שחיכה לך

ונרטב מהטיפות.