עד שהצטרפתי ליהודה וישראל לא ידעתי בכלל מה זה אומר אהבת חינם.

שם הבנתי שהמונח "אהבת חינם" נתון להמון פירושים וכולם יכולים להיות נכונים, תלוי איך אתה מפרש את זה.

אז אהבת חינם זה לא בהכרח לרצות להתחתן עם כל מי שעובר ברחוב. אבל אפילו לי יש יותר מפירוש אחד למונח.

האחד זה לתת לאחר ללא כוונה לקבל תמורה. התמורה האמיתית היא ההרגשה הטובה שבאה אחרי הנתינה מהלב.

אבל השני, זה שאני רוצה להתמקד בעיקר בו עכשיו, הוא ראיית הצדדים החיוביים בכל אדם, גם אם ההיכרות שלכם די שטחית. (אפרופו, ראיית הצדדים השליליים זה שנאת חינם)

זה לא כזה קשה כמו שזה נשמע.

זה יכול לבוא לידי ביטוי ב"אתה בן אדם טוב" / "מוכשר" / תכונות אופי אחרות.

וזה יכול לבוא לידי ביטוי בצורה לא פחות טובה, ב"יש לך עיניים יפות" / "השרשרת מחמיאה לך".

משפט קצר, בעל משמעות גדולה וכמות גדושה של אהבת חינם, שמשאיר את הצד השני שמח לאורך כל היום.

היום חזרתי מביה"ס לבד ברגל. אני לא אוהבת לחזור לבד, ההליכה ארוכה ואני נוטה להשתעמם ומחשבות מסויימות מתחילות להטריד אותי. לפעמים אני מתחרטת שלא עליתי לאוטובוס כדי לישון את הנסיעה. אז היום הלכתי לבד, כאמור, וכהרגלי הייתי שקועה וטרודה במחשבות, שאפילו לא שמתי לב למבוגרת בת כ65+ שעברה מולי. לא שמתי לב אליה עד שהיא דיברה אליי.

-"אפשר לקחת ממך כמה תלתלים?"

התבלבלתי לרגע. "מה?"

-"השיער שלך מדהים"

חייכתי, ואז היא הוסיפה: "את יפה!"

אם יש משהו שאני אוהבת במראה שלי, זה לגמרי השיער והחיוך שלי, והיא פשוט הוציאה ממני חיוך אמיתי.

נבוכה ומסמיקה מלמלתי לה "תודה רבה!" ואין לי ספק שהפרצוף שלי היה אדום לפחות כמו עגבנייה בשוק, החיוך שלי היה כל כך גדול ולבי היה מסופק יותר מאי פעם.

כל הדרך הבייתה לא הפסקתי לחייך.

והאמת, זה לא בגלל התוכן של הדברים שהיא אמרה. זה איך שהיא אמרה ועצם העובדה שהיא אמרה.

הרי בסך הכל זו הייתה שיחה קצרה של דקה או אפילו פחות, בה היא אמרה לי משהו טוב על אף שהיא לא מכירה אותי בכלל.

וזה עשה לי את היום.