נטלי הכותבת ( :

שלום לכולם.

אני ממש מצתערת שלא העלתי פרק המון זמן !

הייתי ממש עסוקה, אני מקווה שזה לא יקרה שוב ( :

ותודה רבה לכולכם על התגובות המקסימות שהגבתם לי ♥

מקרא חשוב.

כתב נטוי-מחשבות.

כתב מודגש-הסבר על הדמות.

תהנו מהפרק ( =

בפרק הקודם :

עידו הכניס את היד לכיס, ושלף אולר.

כולם תפסו את עידו,אבל עידו איים על כולם עם האולר.

רועי לא חשש אפילו לא לרגע..

האמת שאני לא האמנתי, "הם היו החברים הכי טובים ! רק בגלל בחורה הם רבים ככה?!" חשבתי.

"אתה בחיים לא תנסה לפגוע בי" התגרה רועי בעידו.

עידו איבד שליטה ואת כול העשתונות שלו וכמעט ודקר אותו.. 

 פרק 3-בית חולים.

אבל באותו רגע נער מהכיתה שלהם נעמד באמצע.

מוטי-נער בעל עיינים חומות ושיער שטני, נראה טוב.

"הייתם החברים הכי טובים, תפסיקו זה ייגמר ברע." אמר מוטי בקול רציני.

"זוז ואל תתערב" הרים את קולו עידו.

"תביא לי את האולר" ביקש מוטי והרים גם הוא את קולו.

"אני מזהיר אותך לא להתערב, כי בסוף לך לא יהיה טוב!" איים והתקרב למוטי.

"על מי אתה חושב שאתה מאיים?!" צעק רועי משום מקום והזיז את מוטי.

"עלייך!"אמר עידו והניף את האולר, לאחר מאבקים רבים לנסות לפגוע ברועי בכתף,

כמעט והצליח אבל אז הגיעה המשטרה...

עידו ניצל את הרגע שכולם התבוננו במשטרה שמיהרה להגיע למקום,

עידו הניף את האולר ואף פגע בכתף של רועי.

צעקות מחרישות אוזניים קטעו את מחשבותיי על רועי ועידו...

הסתובבתי וראיתי את כול הזרוע של רועי מוצפת דם!, החתך נראה כ"כ עמוק. 

בנוסף למשטרה שהתעכבה עכב פקק רציני בכביש, הגיע גם אמבולנס..

לאחר מספר רגעים המקום היה מוצף אנשים, ובשוטרים שחקרו את המקרה.

הייתי ממש בהלם כמה דקות.

לפי הריב שלהם זה ניראה שהם ממש אהבו את אותה נערה. חשבתי.

אחרי כול הבאלגן, רוני שאלה אותי אם אפשר לבוא לביתי, הסכמתי והתקדמנו לכיוון הבית.

הייתה שתיקה ארוכה לאורך כול הדרך לבית.

הגענו לבית שלי, הנחנו את התיקים, ויתישבנו לאכול פירה ושניצל.

היה ממש שקט בבית, כי ההורים שלי היו בעבודה, ואחי היה בעבודה.

אין לי עוד אחים או אחיות מלבד אחי עוז.

עוז-האח הכי טוב בעולם, בעל עיינים חומות ושיער שחור, בחור נאה.

לאחר שסיימנו לאכול, ניגשנו למחשב, התחברתי לאייסיקיו ולפייסבוק.

והפעם קיבלתי הודעה בפייסבוק, כמובן שכול הפרטים היו חסווים.

היה כתוב בהודעה "רועי מאושפז סוף סוף!"

אני ורוני ידענו שזו אותה מישהי ששלחה לי את ההודעה באיסיקיו.

רוני ואני שקענו במחשבות.

ובדיוק צילצל הפלאפון של רוני.

"הלו רוני? זאת שיראל, רועי מאושפז בבית חולים" הודיעה שיראל.

שיראל-אחות של רועי, בכיתה שלנו, מאוד נחמדה.

"מה?! ממתי הוא מאושפז" צעקה רוני ופנייה האדימו.

"בדיוק עכשיו האמבלונס, לקח אותו לבית חולים." השיבה שיראל.

לאחר השיחה של רוני ושיראל בפלאפון, הודיעה לי רוני.

הייתי בהלם מוחלט.

השתררה דממה למשך מספר דקות, ורעש עז קטע את הדממה.... 

אני מקווה שהשארתי אתכם במתח !