לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

orphan child




מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    דצמבר 2011    >>
אבגדהוש
    123
45678910
11121314151617
18192021222324
25262728293031

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

12/2011

גבר אחד שלוש משפחות


הלכתי הביתה אחרי המסיבה המטורפת הזאת, היה כלכך כיף, לראות כלכך הרבה אנשים אחרי כלכך הרבה זמן.

פתאום, הרגשתי סיבוב, ולפני שהבנתי מה קורה הרגשתי מישה ו אוחז לי במותניים מקדימה, לקח עוד כמה שניות לקלוט את השפתיים הרכות שלו על שלי, מי זה? מה הולך? מה.... כל השאלות נעלמו לי מהראש, הרגשתי איך הנשיקה שלו חודרת לתוך תוכי נשמתי ומרוקנת אותה מכל דבר רע, הרגשתי איך פתאום בא לי לבכות בכי משחרר.

ניתקתי את השפתיים שלי משלו, פתאום הרגשתי כמה קר, שמתי את הראש שלי על החזה שלו והתחלתי לבכות, לא בכי קולני, בכי חרישי שבכל דמעה יצאו שנים של סבל וכאב.

הוא הזיז את הידיים שלו וחיבק לי את הכתפיים של, רק אז שמתי לב כמה הן רועדות, שמעתי את הלב שלו פועם בצורה סדירה, לא העזתי להסתכל לראות את הפנים שלו, פחדתי, רק רציתי להמשיך ולהרגיש את החום שלו להרגיש איך כל הרע יוצא ונשאר רק הטוב.

 

באותו יום ראיתי את הסרט "ריי" ואני לא יודעת למה זה קפץ לי לראש, נזכרתי איך היו לו3 משפחות.

המשפחה הראשונה של אשתו האמיתית, זאת שהייתה איתו מההתחלה ונשאה איתו עד הסוף לא משנה כמה קשה היה.

המשפחה השניה של אשתו הראשונה "מהדרכים" שהיה להם ילד משותף, אבל היא בסוף מתה ממנת יתר, היא התחילה להשתמש רק אחרי שראתה שהוא משתמש וחשבה שאולי ככה יהיה להם משהו משותף והוא יעזוב את אשתו בשבילה.

אשתו השלישית גם הייתה "מהדרכים" והיא בקושי מוזכרת.

 

האם יש גברים באמת כלכך אכזריים? האם אין להם רגשות?

האם הגבר שנישק אותי עכשיו הוא כזה? נותן לנשים ליפול לרגליו בגלל הדבר המדהים הזה ואז הוא נעלם, נותן להן לשוטט בחשכה כמו עיוורות אחרי הטוב שהוא עשה להן?

חשבתי על זה וידעתי, אני חייבת לנשק אותו שוב, למרות שאני רק האישה השלישית

נכתב על ידי Danoliel , 31/12/2011 09:59  
9 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של Danoliel ב-6/1/2012 10:32
 



המלחמות שלא מדברים עליהם


הייתי באוהל, זאת הייתה סצנה מסרט מלחמה, הוא היה פתוח קצת והספקתי לראות את הפנים המבוהלות של האנשים אומרים דברים לא ברורים לתוך החושך ומיד רצים כשהקסדות על הראשים האפודים המלאים עליהם והנשק רק מחכה לטעום דם.

 

לני שהבנתי מה קורה הריח המוכר שהתחיל להיות נעים משהו של פיח עם אבק שרפה עלה לאוויר, פצפוצי הירי שבקעו מהרובים נשמעו למרחקים.

גם צעקות "עזר" וגם צעקות "פצוע", הפיצוצים נשמעו עד מרחוק צעקות הלוחמים והגיבורים הנופלים של שני הצדדים נשמעו עד פתחי האוהלים אך לא מאחריהם, שם הצעקות גוועו והפכו לאפר ואבק של ההרים שראו מלחמות ודם יותר ממה שכל אחד אחר ראה.

 

קמתי, שמתי ווסט לקחתי את הרובה ושמתי את הקסדה על הראש "להלחם" חשבתי לעצמי אבל לא הצלחתי להסביר לשם מי ומה, זה גם לא משנה, תמיד הסבירו לנו להלחם בשביל הדגל, בשביל המדינה, בשבילה המשפחה והחברים אך לא על זה חשבתי עכשיו, חשבתי רק על זה שאני חייב להלחם.

 

האדרנלין התחיל לזרום בי, הידקתי את הקסדה לראשי, טענתי את הרובה ולפני שהבנתי מה קורה ריח האבש"ש חזר אלי חזק יותר, קרוב יותר, הוא היה מהרובה שלי, הפה שלי התחיל להוציא פקות לפני שחשבתי עליהם, פקודות על דברים שצריך לעשות כנגד ההפתעה הזאת הלחמנו, כמעט יצחנו, היו לנו 2 הרוגים ו10 פצועים, להם היו הרוגים רבים החיילים היו עייפים לכן הוריתי להם להשאר והלכתי לרדוף לבד אחרי הבורח האחרון.

 

רצתי, רצתי אולי 2 צעדים כאשר שמעת פיצוץ ענקי,דרכתי על מוקש, הרגשתי הכל לאט איך הרגליים שלי עפות ממקומם מחולקות לעשרות חלקים הרגשתי איך כל התחמושת שלי בווסט מתפוצצת ואיך הכדורים שלי, עצמי נכנסים לתוכי וננעצים בליבי ובריאותיי, הרגשתי את הקסדה נשאר יציבה לראשי.

 

ראיתי הכל שחור, ראיתי הכל לבן, ראיתי את הכל בצבאי דגל ישראל, ריח האבש"ש חזר אלי וחייכתי מבפנים, כי מבחוץ לא יכלתי עוד לעושת כלום, חייכתי כי ידעתי שרציתי תמיד להריח את הריח הזה עד הרגע האחרון.

 

וכך היה.

נכתב על ידי Danoliel , 23/12/2011 15:38   בקטגוריות אהבה ויחסים, צבא  
5 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של Danoliel ב-31/12/2011 01:15
 



מימד התודעות


רדפתי אחריו מהר ככל שיכלתי אני לא יכול לתת לא להתחמק, לא עוד פעם, מגיע לו.

מגיע לו להרגיש את החרטה את הכאב מגיע לו להרגיש את מה שהוא גרם לי, למשפחתי.

מגיע לו להרגיש... בעצם מגיע לו לא להרגיש, אף פעם, לא להרגיש קור, לא כאב, לא פגיעה, לא חום לא אהבה ולא אושר לא מגיע לו להרגיש כלום.

ככה הוא יסבול בלי לסבול ככה הוא לא יהיה כלום, כי הוא ישאר רק ראש ללא רגש, הוא ישאר מנודה קטן וחלש כי זה מה שמגיע לו.

 

הוא לא עשה לי כלום בעצם, הוא לא פגע בי יותר מבני אדם אחרים אבל זה מגיע לו, ממש הרגשתי איך השד הנקמני נכנס לתוכי וגרם לי לרצות לפגוע בבן התמותה העלוב הזה אני רוצה להפוך אותו לבן אלמוות ככה שיראה את כל חבריו מתים אני רוצה שהוא יחיה עד 100 וירגיש לאט לאט איך החוטים הקושרים אותו לעולם ניתקים אחד אחד. אני רוצה לקחות לא כל תא בגוף ולענות אותו ככה הוא יראה וירגיש מה זה גהינום.

 

אני רוצה להיות מאושרת אני רוצה לאהוב, אני רוצה אותו.

למה אתה לא אוהב אותי יותר? פגעתי בך, וגם אתה בי אך האהבה לא נגמרה, קבל אותי חזרה ואני מבטיחה לא לפגוע בך יותר.

 

אני אוהבת אותך תאהב אותי חזרה, אני רוצה אותך תרצה אותי חזרה אני לא רוצה למות לבד, תמות איתי ביחד תחכה לי בצד השני בצד בו האהבה היא אינסופית והגוף הוא רק מחשבה, אני אוהבת להתסכל על העיניים שלך שאתה סובל אני אוהב לראות אותך בוכה בעקיר כאשר אני זו שגורמת לך לסבול.

אני אוהבת אותך כשכואב לך ואתה זקוק לי

נכתב על ידי Danoliel , 3/12/2011 17:29  
3 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של אבק של כוכב ב-3/12/2011 17:52
 



לדף הבא
דפים:  

Avatarכינוי:  Danoliel

בן: 31

MSN: 




הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , ציונות , סיפורים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לDanoliel אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Danoliel ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)