הלכתי הביתה אחרי המסיבה המטורפת הזאת, היה כלכך כיף, לראות כלכך הרבה אנשים אחרי כלכך הרבה זמן.
פתאום, הרגשתי סיבוב, ולפני שהבנתי מה קורה הרגשתי מישה ו אוחז לי במותניים מקדימה, לקח עוד כמה שניות לקלוט את השפתיים הרכות שלו על שלי, מי זה? מה הולך? מה.... כל השאלות נעלמו לי מהראש, הרגשתי איך הנשיקה שלו חודרת לתוך תוכי נשמתי ומרוקנת אותה מכל דבר רע, הרגשתי איך פתאום בא לי לבכות בכי משחרר.
ניתקתי את השפתיים שלי משלו, פתאום הרגשתי כמה קר, שמתי את הראש שלי על החזה שלו והתחלתי לבכות, לא בכי קולני, בכי חרישי שבכל דמעה יצאו שנים של סבל וכאב.
הוא הזיז את הידיים שלו וחיבק לי את הכתפיים של, רק אז שמתי לב כמה הן רועדות, שמעתי את הלב שלו פועם בצורה סדירה, לא העזתי להסתכל לראות את הפנים שלו, פחדתי, רק רציתי להמשיך ולהרגיש את החום שלו להרגיש איך כל הרע יוצא ונשאר רק הטוב.
באותו יום ראיתי את הסרט "ריי" ואני לא יודעת למה זה קפץ לי לראש, נזכרתי איך היו לו3 משפחות.
המשפחה הראשונה של אשתו האמיתית, זאת שהייתה איתו מההתחלה ונשאה איתו עד הסוף לא משנה כמה קשה היה.
המשפחה השניה של אשתו הראשונה "מהדרכים" שהיה להם ילד משותף, אבל היא בסוף מתה ממנת יתר, היא התחילה להשתמש רק אחרי שראתה שהוא משתמש וחשבה שאולי ככה יהיה להם משהו משותף והוא יעזוב את אשתו בשבילה.
אשתו השלישית גם הייתה "מהדרכים" והיא בקושי מוזכרת.
האם יש גברים באמת כלכך אכזריים? האם אין להם רגשות?
האם הגבר שנישק אותי עכשיו הוא כזה? נותן לנשים ליפול לרגליו בגלל הדבר המדהים הזה ואז הוא נעלם, נותן להן לשוטט בחשכה כמו עיוורות אחרי הטוב שהוא עשה להן?
חשבתי על זה וידעתי, אני חייבת לנשק אותו שוב, למרות שאני רק האישה השלישית