"למה את לא עונה לי לטלפונים?"
יש לי תקופת מבחנים
"בסדר אבל תתקשרי תגידי מדי פעם שאת חיה"
האמת שיש לי סיוטים בלילה ממך ואני לא מעוניינת לחוות אותם גם ביום
"אז בואי ניפגש ונדבר אני במקום אחר היום ואני אענה לך על כל השאלות"
אני לא חושבת שאת יכולה לענות על השאלות שלי כמו איך עשית דבר כזה
"אני אבוא אחרי העבודה ונדבר"
אני לומדת למבחן
"טוב נתראה היום אחרי העבודה"
סביר להניח שהתשובה שלה לאיפה היית בשביעי לעשירי תהיה מספקת יותר
מה כבר אפשר להגיד למבוגרת שאת כל הילדות והנעורים
העבירה בתחושה -
שנוטשים אותה
נוסעים ברכבת ומשאירים אותה לבד בבית, גם מכבים את הפלאפון כדי שהיא חלילה לא תתקשר
משאירים חמישים שקל על השיש ותסתדרי מזה בימים שאת לבד
כמה כסף לאוכל בן אדם צריך לשבוע? לפי אמא שלי התשובה היא חמישים שקל
וככה ימים על גבי ימים בלי לדעת מתי את הולכת ומתי את חוזרת
ובינתיים
מנתקים את הטלוויזיה
והאינטרנט
והשיחות בטלפון של הבית
והשיחות בטלפון הנייד
ולי יש רק חמישים שקל
ואני רק בת 14
או שמגרשים אותה באמצע הלילה מהבית כי הבחור לא מוכן לישון בבית אם אני שם?
חשבת בכלל על מה יקרה איתי ב11 בלילה ברחוב?
אי פעם חשבת מה קרה בלילות האלה שהסתובבתי ברחובות בגללך?
היא במקום אחר היום
כולם במקום אחר היום
ואני באותו המקום כבר שלוש שנים מאז שהתפרצה הפוסט טראומה?
עלק במקום אחר
משחזרת את אותם הדפוסים עם אפס אחר
במערכת יחסים אלימה ומתעללת פשוט עם בחור חדש
דפוסים שאני מזהה מגיל שש
קודם את מסתגרת בחדר בשיחות אל תוך הלילה
את מתחילה להיפגש איתו ואתם בירח דבש
כשדברים משתבשים את באה אליי ומבקשת עזרה
אני עוצרת את כל החיים שלי ועוזרת לך
המשבר חולף
ושוב
את שוכחת אותי וזורקת אותי
עד שתצטרכי אותי שוב
אז איזה תשובות אפשר לתת לזה?
היית ילדה סוררת וסבלתי מכל רגע?
הייתי תחת כישוף?
מה אומרים לילדה שפעם אחר פעם אמרת שהיא חשובה והוכחת במעשים שלך שהיה עדיף שהיא לא הייתה נולדת?
מה תגידי עכשיו שלא אמרת פעם?
והיום אני אדם בוגר
ואת אדם לא בוגר אבל אני מספיק בוגרת כדי לראות את הפיגור שלך
ואני מסתובבת עם תחושת מועקה עמוקה עמוקה
כי אני הילדה שלא רצו
חוץ ממתי שהיה צריך ממנה משהו
___________________________
עריכה:
נכון שהיא הגיעה בכל זאת אחרי העבודה למרות שביקשתי שלא? נכון
והיא אמרה שהיא כאן בשבילי לעזור לי להתגבר והיא כאן להקשיב לי
אבל כשנהיה לה קשה היא עברה לדבר על עצמה כמובן
בכל זאת
מה את יכולה כבר לענות ל - למה זרקת אותי מהבית כשהוא ביקש?
סליחה, פרט ל, באמת עשיתי את זה? אני לא זוכרת...
מזל שהכל כאן מתועד לפרטי פרטים, שנים על גבי שנים של התעללות שלך
ובואי נוסיף גם סיר של -
את צריכה להבין אני קוראת ספר שנקרא רצות עם זאבים ואני מבינה היום למה הייתי במערכת יחסים כזאת
יש אנשים שהם טורף והם מזהים חולשה וככה הוא היה איתי והשתלט עליי
אה כן? באמת?
רגע רגע
לפני שהיא הגיעה לשיחה היה פה צ'ק ליסט
נראה לי שאפשר לסמן וי על - אני לא זוכרת ועל כישוף
"אני אוהבת אותך כל החיים היית המלאך השומר שלי"
כן? ומי שמר עליי?
מי שמר עליי כשגירשת אותי מהבית ב23 בלילה?
מי שמר עליי כשהשארת אותי לבד בבית עם שני אלכוהוליסטים שיכורים?
מי שמר עליי כשפגעו בי פיזית? וכשקיללו אותי? וכשאיימו עליי?
מי שמר עליי מפנייך?
היה נחמד שאחרי השיחה היא שלחה לי הודעה בוואטסאפ:
"אם את מתעבת אותי,אני יכולה להבין אותך ,אני מבקשת סליחה ומחילה אוהבת אותך מאוד"
אוקיי אוקיי מניפולציה ראשונה בספר!!!
אם את מתעבת אותי
את מתעבת אותי, אין הכרה במה אני עשיתי שגרם לכך זה קרה מהשמים הרי
אז עניתי -
"אני מאד שמחה שאת מרגישה שאת במקום אחר בחיים שלך אבל את צריכה להיות בטיפול פסיכולוגי כי את ממשיכה לשחזר את הדפוסים שלך ולפגוע בעצמך ובאנשים סביבך"
ובום דרופ דה מייק
לפני שנתיים כשהתחלתי לנסות לטפל בפוסט טראומה
המטפלת אמרה לי משפט שלא הצלחתי להבין אז
היא אמרה שאני לא יכולה לטפל בטראומה כל עוד היא מתמשכת וההורים שלי ממשיכים לפגוע בי
ואני לא הבנתי איך הם ממשיכים
אבל וואלה כשצוברים פז"מ של פוסטראומה
ומבינים שהנוכחות שלהם בחיים שלי לוחצת לי על הכפתורים
והנה אני יום לפני מבחן במקום לבנות דף נוסחאות משחזרת בראש את השיחה איתה וכותבת כאן
כדי שתהיה לי הוכחה לעצמי לפעם הבאה שהיא תגיד - לא, זה לא קרה
אז יאללה כוסומו
אני כבר לא נפגעת
אני מחזירה בחזרה
לפעמים בא לי לעשות את זה כמו בת חמש
אבל גם הגרסה של בת ה27 לא רעה
זו שאומרת - אני לא אתן לך לחמוק ולהכחיש את מה שעשית
ואני בטח שלא אגרום לך להרגיש טוב יותר לגבי זה
כי זה לא התפקיד שלי
אני סיימתי
הם צריכים אותי יותר ממה שאני צריכה אותם
אני הרי הגעתי עד הלום, למרות כל מה שהם עשו לי
הם הגיעו עד הלום בזכות "המלאך השומר"
(כמה נוח שאפשר להתנהג בטמטום ולבקש בקלילות מהבת שלך שתחלץ אותך מהבוץ)
לא עוד
מה? באמת עשיתי את זה?
כן
והיד עוד נטויה
צחוקים שהיא חשבה שאנחנו נשב ונעלה זכרונות כמו חבר'ה מהמילואים וככה היא תטפל לי בפוסט טראומה
בבלוג זה
בכל הבלוגים
