בוקר טוב, השמש זורחת, הציפורים מצייצות ובבית שלי חוגגות הצעקות.(כרגיל)
היום זה היום המיוחל של ההפלה.
והבעל הקסום של אמא שלי החליט לפנות לאירגון אפר"ת.
רבנית מתקשרת, עוד איזה רב בועידה.
"תחשבי על התינוק, מה הוא אשם? למה הוא צריך למות בגלל זה?" -התינוק לא אשם, "תינוק" - אלו קבוצת תאים ולא הוא לא אשם, לכן עדיף שהוא לא יוולד בכלל, כדי שלא יחיה ויסבול.
"אלוהים יעניש אותך" -אם יש דבר שיותר גרוע מאנשים שמאמינים באלוהים, אלו אנשים שגם מדברים בשמו.
"מה, זה בגלל כסף? אנחנו נעזור!" -כן, זה גם בגלל כסף, ולא, אין צורך בעזרה שלכם.
"תביאי את הילד!" -"את לא מבינה שילד זה לא חתול? את לא סתם מביאה אותו, צריך להשקיע בו!" (ציטטתי מילה במילה מאמא שלי, האמת שהיא הפתיעה אותי)
באיזשהו שלב כשהם כבר טוחנים מים אני מבקשת את הטלפון,
"תנו לי בבקשה! אני רוצה לשמוע מי האלוהים הזה שהיא כל כך מדברת עליו!" (חשוב לציין שגם אמא שלי וגם בעלה מאמינים צדיקים וכדומה)
ברור שהם לא נתנו לי.
ההפלה צריכה להיות היום בצהריים.
כל רגע אמור להיכנס איזה רב בדלת שינסה לומר לה "רוצחת!" ולשחק לה על המצפון.
מבחינתי, אם הם יתחילו לשבור אותה, אני אתחיל לשבור אותם - עם טיעונים אתאיסטיים, טיעונים מוסריים, מבחינתי להשתמש בתורה שלהם כנגדם.
It's party time!
עריכה 12:08 :
דפיקה בדלת.
זוג דתי נכנס ומתישב בסלון.
"שלום, אני הדר!"
"שלום שלום"
בישירות שאופיינית לי וחוסר טקט שאני נהנת ממנו אני שואלת "באתם להפעיל מניפולציות על אמא שלי?"
הזוג נדהם, הם בטוח לא ציפו לזה, אמא קולטת את המבוכה ששוררת בחדר ומיד נוזפת "הדר!! איזה מין דיבור זה?"
"את יודעת שאני לא אוהבת את כל הסביב, דברו ת'כלס" ברור לה שבאתי בכוונה לתקוף, היא מנסה להוריד אש, הבעל קולט את הסיטואציה ומנסה להרגיע את הרוחות - "הממ.. הדר, אני מבקש ממך שתשבי ותאזיני לשיחה שלנו, תיהי שותפה לדיון"
התיישבתי על כיסא קטן, בתחילה הם ניסו לברר את המניעים להפלה - סיבות כלכליות ונפשיות עולות על הפרק, הזוג מהנהן בהסכמה, לפתע הבעל מציע תמיכה כלכלית של האירגון ומתן ציוד, מזון לתינוקות וטיטולים מידי חודש, מבט מתעניין של אמא, ומיד יריתי "ומה עם הורים נורמליים? גם לזה אתם יכולים לדאוג לו? כי ברור שהוא דפוק והיא לא פחות, אז מה יש לך להגיד על זה?"
האישה מזדעזעת "איך את מדברת? אלו ההורים שלך! בתורה כתוב 'כבד את אביך ואת אימך'" בגלגול עיניים עניתי ב"ברוך שעשני אתאיסטית" ואז עיניה של האישה נפתחו.
בהתלהבות היא אמרה "היי! גם אני אתאיסטית!" בנקודה הזאת כבר התחשק לי לירות בעצמי אבל מצד שני, אש הויכוח בערה בי, מיד שאלתי "אז מה כל זה? תחפושת?" בהתלהבות חקיינית ואפילו קצת מתנשאת.
היא התחילה לגולל את סיפור חייה, איך שהייתה חילוניה וכופרת ("בדיוק כמוך!") ואז חשבה על ילדיה והבינה שהיא לא רוצה לספק להם חיים כמו שלה, אז היא החליטה לחזור בתשובה ולהעניק להם חינוך דתי, היא גילתה את אלוהים ועל הדרך את הדת, אמרתי לה שגם אני חיפשתי אותו ולמזלי מצאתי את האתאיזם.
הבעל הביט באישתו והבין שיש כאן מעבר, הם מיד שניהם ניסו להחזיר את השיחה.
"תגידו, למה אתם עושים את זה? עכשיו אתם מרגישים אנשים טובים יותר? מנעתם "רצח"? עכשיו בטוח מובטח לכם מקום בגן עדן! אבל זה שהילד יסבול לאורך כל חייו? זה בסדר גמור! אלוהים יעזור! נכון?" הבעל מתגונן ומחזיר את הדיון אל העניינים הבין אישיים, "תגידי לי, איזו מין אחות את? את רוצה שיהרגו את אח שלך! השם ירחם!" נשימה עמוקה, גלגול עיניים, "זה לא אח שלי, זה אפילו לא תינוק, זו קבוצת תאים, ומה שאני מנסה לעשות הרבה יותר טוב, אני מנסה למנוע חיי סבל של אותו "אח" בניגוד אליכם, שאתם כופים את זה, היא לא רוצה את התינוק הזה, מה לא ברור?"
הבעל והאישה מבינים שכנראה יש לי נקודת השפעה על אמא, לאורך כל הזמן שדיברתי היא הנהנה בהסכמה, האישה הבינה שאת הדיון היא לא תצליח להסיט, אבל אם היא תמנע את הדיון, אולי תהיה איזו נקודה של אור, היא מושיטה לאמא את היד בחמימות, מחייכת חיוך ושואלת "תגידי ג', למה שלא נלך קצת לחדר? נקיים שיחה שבין אישה לאישה?" הבטתי באמא במבט שצועק "לא!!!" היא קלטה את זה, עצרה רגע לחשוב ואז אמרה "לא תודה, אני רוצה לשמור על הדיון הנוכחי" חייכתי חיוך של כמעט ניצחון, שמחתי מהסיטואציה.
"אוקיי, עכשיו תגידי לי, למתי נקבע התור שלך?" -לשעה אחת, אני צריכה לצאת בקרוב, כדאי שתסיימו את זה מהר.
הבעל מנסה לעבור אל המצפון מחדש, מוציא חוברת קטנה מהתיק שלו ומדפדף, "ג', באיזה שבוע את?" -9, הוא פותח ומראה לה את אחד העמודים "עכשיו התינוק שלך נראה ככה, כבר יש לו ידיים ורגליים ודופק, אפילו המין שלו כבר נקבע! על זה את רוצה לוותר?" הוא זיהה נקודה רגישה, אמא שלי לא מסוגלת לחשוב על זה ובכל זאת לבצע את ההליך, כאן נחלצתי לעזרתה "האמת שזה לא נכון, זה בכלל לא תינוק, זו עדיין קבוצת תאים שמתפתחת, אם זה היה תינוק הוא היה יכול לנשום בכוחות עצמו, כרגע התאים הללו לא ישרדו מחוץ לרחם ולכן זה לא תינוק". אנחה חסרת סבלנות נפלטה מפיו, רגלו נוקשת בעצבנות על הריצפה והוא עצר לרגע של שתיקה, ואז הוא קם והרים את אחי התינוק לידיו ושאל "אם אני נותן לך אקדח, את עכשיו הורגת אותו? ומה איתה? אז במה התינוק שלך בבטן שונה? למה אותו את כן הורגת ואותם לא?" -"כי אנחנו כבר נולדנו ואי אפשר להשיב את הנעשה, מצד שני, למה במקום להכריח נשים ללדת ולספק לאלפי ילדים מסכנים חיי סבל עם הורים שלא יכולים לגדל אותם לא תממנו אמצעי מניעה?" הבעל שותק ומעביר לאישתו את רשות הדיבור, היא מנסה ללטף לאמא את הבטן, להיות תומכת וקשובה, לנסות לעזור ולפתור את הבעיות.
לפתע היא מוציאה מהתיק שלה דף נייר ומציעה "פיתרון", "למה שלא נחתים את ר' (בעלה של אמא) בהתחייבות לדאוג ולטפל בתינוק?", "כי זה סתם נייר ותסלחי לי אבל הוא שווה לתחת, שום דבר לא מנע ממנו לנטוש את אחי הראשון ואת אמא כשהיא הייתה בהיריון, שום דבר לא מנע ממנו לנטוש את אחי השני ולתת לאמא שלי להעביר בית וללדת לבד, אז חתיכת נייר תמנע ממנו? עשי לי טובה." האישה הנהנה בהסכמה, כנראה שיש משהו במה שאני אומרת, היא הציעה לאמא שהיא תשלח לה בת מהאירגון שתעזור לה, לאחר שתיקה ממושכת הבעל נכנס לדיון ואומר "הדר, למה שאת לא תעזרי לאמא שלך?", העיניים שלי נפערו בתדהמה, הרגשתי בתוך תוכי דחייה מכל מה שהולך פה אבל הבנתי שהם מנסים לשטוף לה את המוח ואני לא יכולה לתת לזה לקרות, אמרתי לו שאני זו שגידלתי את שני האחים שלי בזמן שאמא שלי עבדה קשה, שאני עוזרת לה מספיק ושאני לא יכולה להקדיש את כל החיים שלי כדי לתקן את החיים שלה.
לאחר מכן התפתח דיון קשה על אתאיזם ודת, הוא מעלה טענה לאוויר, אני מפריחה אותה, הוא לאט לאט משתפשף וגיצים מתחילים לעלות.
לבסוף הוא מביט בשעון שלו וטוען שהוא חייב "ללכת דחוף!" והוא באמת מתנצל, אישתו נשארה והוא עזב.
היא מיד עשתה טלפון ותוך פחות מ10 דקות נשמעה בשנית דפיקה בדלת, עוד אדם מזוקן התיישב בסלון והפעם הוא סיפר לאמא על החרטה, על זה שיש לו איזו קרובת משפחה שעד עכשיו נוצר לה נזק בלתי הפיך ברחם וגם מבחינה נפשית, הוא טען שהסיכוי שהפלה תיכשל הוא 1 ל100 והאם אני מוכנה ככה לסכן את אמא שלי חד משמעית, עניתי כן.
הסברתי לו שבמקרה שלה אם תהיה פגיעה ברחם והיא לא תוכל ללדת יותר זו תהיה ברכה, היא הרי גם ככה לא משתמשת באמצעי מניעה, אז הגיע הזמן לשים לבית חרושת לילדים הזה סוף.
מיד הוא טען שאני לא יכולה להתערב בדרכו של אלוהים, הסברתי לו שאני אתאיסטית ובשבילי האלוהים שלו הוא כמו חבר דימיוני, הסברתי לו שלפי הדרך שבה הוא שולל את כל הדתות והאלים האחרים כך אני שוללת את שלו.
הוא מביט בעיניים מזועזעות, ואז אומר "את לא מבינה כלום מהחיים שלך".
תפסתי אותו על המשפט הזה ואמרתי לו "ומי אתה שתגיד לי דבר כזה? מי אתה בכלל? אגב, ג', את שמה לב שהם מושכים זמן נכון?" הארתי את עיניה, אמא מיד קמה, לקחה את התיק ויצאה מהבית פלטתי באותו הרגע "ובא לציון גואל", האדם המזוקן מיד ציווה עלי "רוצי אחריה! אל תתני לה לרצוח את אחיך!" -"אבל למה? אמרתי לך שאני תומכת בהפלה הזאת".
וככה למזלי, זה נגמר.
עכשיו אמא בהפלה וטוב שכך.
עד כאן זה מה שהלך שם מנקודת המבט שלי, שטיפת מוח זה השם המדוייק.
חשוב לי לציין גם שבמהלך השיחה עם הזוג הועלו הצעות מאוד מעניינות, כמו למשל, הבעל חש צורך לציין שהעוזרת של מנכ"ל בית החולים רמב"ם היא חברה טובה שלו והוא מוכן בכל רגע להתקשר ולבטל את ההפלה או לפחות לדחות אותה, לתת לאמא כמה ימים לחשוב על זה.
מה שהוא עוד ציין זה שהוא גם חבר במועצת העיר והוא מוכן גם לתת לנו דירה ולהשפיע על החלטת המועצה, מבחינתו גם העברת סכום חודשית נכללת בהסכם, הוא אפילו הציע למכור את הילד שיוולד.
הוא אמר שהוא מתעסק בפוליטיקה ומוכן גם לסדר לשניהם עבודה בעיריה, להכניס את הילדים למעונות ולחינוך טוב יותר (דתי כמובן).
את הדברים שהוא הציע אפילו העובדת הסוציאלית של המשפחה לא הצליחה לסדר.
המניפולציות שנציגי האירגון הפעילו היו מטורפות ואפילו הזויות.
לדעתי, צריך לעצור את פעילות האירגון הזה.
כי הם מטעים נשים ונערות, אם זה מבחינת מידע ואם זה מבחינת ההבטחות.
אם האירגון באמת היה רוצה לעזור, שיתחיל מהסברה על מין בטוח ומניעת היריון.
דבר אחרון שהייתי רוצה לבקש מכם, הוא שהפוסט הזה יגיע למומלצים.
חשוב לי שאנשים יידעו שהאירגון הזה לא תמיד כמו שמציגים אותו, שיש בו הרבה שחיתות והמון הפעלת כוח.
לפחות הצלחתי להבטיח שהטמטום התורשתי שאופייני למשפחה הזאת לא יעבור לעוד בן אדם.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
