לפני שנהיית איתה, שישבתי איתך באוטו וצעקתי עלייך, אז באמת האמנתי שאנחנו יכולים להתאפס על עצמינו ולקחת את הקשר הזה ולעוף איתו הכי גבוה שאנחנו יכולים. כי מה שיש בינינו הוא אמיתי, ועברנו יותר מידי ביחד כדי לשכוח וזהו. האמנתי שמשהו אצלך השתנה שבאת ביציאה הזאת שצריך לצאת לדייטים וככה וככה, הבנתי שבאמת שינית גישה למערכות יחסים ומשהו אצלך כבר לא אותו דבר כמו שהיה בכיתה י"א. אנחנו כבר לא ילדים קטנים, אתה גבר בן 18 לפני גיוס ואני מתיימרת להיות אישה.
אני תמיד אאמין שאנחנו יכולים להיות יותר ממה שהיינו, כי כל פעם אנחנו פחות טיפשים מהפעם הקודמת, ועכשיו זה באמת ride or die,
פעם אחרונה לפני שמתגייסים ומי יודע מתי תהיה הזדמנות לפתח את זה שוב.
אני יודעת שאני אוהבת אותך, ואתה המשפחה שלי, ושכל אחד מאיתנו הלך לחפש רחוק וקיבל כאפה, ואני יודעת שזה בגללך,
אני יודעת שאם אני אפגע בך, ייקח לך הרבה יותר זמן להתאושש. ויש דברים שאני לא מסוגלת לעשות.
בכל מקרה, אני לא בטוחה בכלום עכשיו, אני כן רוצה לבלות את הזמן הזה איתך ולחשוב על זה אחר כך.
ואם לא הייתי יודעת שאני מסוגלת להתמודד עם אכזבה לא הייתי כאן.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
נסיכת האבירים