על הסיפון

בתכלס לא זה פוסט שני הראשון היה הכרזה.

זה שפה מתחת תגלגלו ותראו.

נמנמנמנמנמ על מה אני אכתוב..

טוב אני אכתוב על היום הסוער שהיה לי.

קמתי בשעה 13 אפס אפס ויום שבת זה היום היחידי שאני מרשה לעצמי לא לקום ב11.

שזאת השעה הכי טובה בהיסטוריה של היקום.

היא מאוחרת ונחשבת בוקר, מיוחדת כי יש בה 1+1 ואני אוהב מאוד 1+1 בכל מיני פאבים בימי רביעי.

לא רק זה היא גם לא 12 שזה צוהוריים זה פאקינג שיט בוקר.

טוב.

אז אחר כך אכלתי ג'חנון והתבטלתי קצת כי צריך לשמור אנרגיות לשבוע חדש ווויפיפיפיפיייייייייי.

סתם לא אין לי כוח אפילו להתחיל אותו בא לי כבר סופ"ש הבא ובכלל בא לי להתפטר מהעבודה הבזויה שלי ולהמשיך בחופש הנחמד שלפני הצבא.

טוב המשיך היום בלהבלהלבה אנשים בלהבלהבלה אוכל בלהלבהללה אמא צורחת אח גדול אח גדול והגיע עכשיו.

ועכשיו אני הולך לאכול את שאר הג'חנון כי ממש לא אכפת לי להשמין ואפילו אם היו לי בעיות השמנה הייתי אוכל כמו מניאק כי לחיות בדיאטה זה לא נקרא לחיות.

סוף.